סמכויות הפיקוח בחקיקה

חוק בנק ישראל, התש"ע-2010

סעיף 4 לחוק בנק ישראל קובע כי אחד מתפקידיו של בנק ישראל הוא "להסדיר את מערכות התשלומים והסליקה במשק, במטרה להבטיח את יעילותן ויציבותן, לרבות בהתאם לחוק מערכות התשלומים התשס"ח-2008". קביעה זו היא מקור הסמכות לפעילות בנק ישראל בתחום מערך התשלומים בכלל, ולפעילותו בתחום הפיקוח על מערכות התשלומים בפרט.

חוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008

החוק מעניק לבנק ישראל כלים שונים לצורך יישום סמכות הפיקוח על מערכות התשלומים. בין הכלים העומדים לרשות בנק ישראל נמנים הכלים הבאים:

דרישת מידע - בנק ישראל רשאי לדרוש ממפעיל מערכת תשלומים או ממשתתף במערכת תשלומים מידע ומסמכים הנדרשים לו לצורך ביצוע הוראות של חוק מערכות תשלומים.
דרישה למילוי חובות - אם מפעיל מערכת מבוקרת אינו עומד בחובות החלות עליו, רשאי בנק ישראל להורות לו למלא חובות אלו באופן ובמועד שהבנק יראה לנכון. בין השאר רשאי בנק ישראל להורות למפעיל מערכת מבוקרת להתקין כללים או לשנות או להפעיל מערכת בהתאם להוראות החוק.
התקנת תקנות - אם מפעיל של מערכת מבוקרת לא קיים הוראה שנתן לו הנגיד להתקנת כללים או לשנותם, רשאי הנגיד להתקינם או לשנותם בעצמו.
עיצום כספי בשל הפרת הוראה - הנגיד רשאי להטיל על מפעיל מערכת תשלומים עיצום כספי בכל אחד מהמקרים הבאים:
- מפעיל המערכת לא מסר לנגיד או למי שהוסמך לכך מידע הדרוש לשם הכרזה על המערכת כמבוקרת או כמבוקרת מיועדת.
- מפעיל המערכת הפר דרישה לקיום חובות או תקנה כמתואר לעיל.
- מפעיל המערכת לא מסר מידע הדרוש לביצוע הוראות החוק.
עיצום כספי בשל אי מסירת מידע - אם מפעיל מערכת תשלומים נדרש למסור לנגיד או למי שהוסמך לכך מידע הדרוש לצרכים סטטיסטיים ולא עשה כן, רשאי בנק ישראל להטיל עליו עיצום כספי.