אנו בוחנים כיצד השינויים המבניים בשוק מטבע החוץ בארץ החל מאמצע שנות התשעים השפיעו על נזילות ותנודתיות שוק מטבע החוץ. נזילות השוק נאמדת באמצעות שלושה מדדים שונים: נפח המסחר (המודד את היכולת לרכוש או למכור כמות גדולה של מט"ח במהירות גבוהה), מרווח המסחר (האומד את העלות המינימלית של פקודת המסחר), ומדדי קייל ועמיהוד (המודדים את יכולת השוק לספוג פקודות בהיקף כספי גדול ללא שינוי מהותי במחיר) .
התרומה העיקרית של העבודה היא בהיותה עבודה חלוצית בישראל. כמו כן, ההגדרות ושיטות הניתוח המוצעות בעבודה יכולות לשמש למעקב אחר נזילות השוק שהינה תנאי הכרחי ליעילות השוק.
ממצאנו העיקריים הם:
1. השינויים המבניים הרגולטורים - ההרחבות שבוצעו ברצועת הניוד והצעדים המרכזיים בתהליך הליברליזציה (הסרת הפיקוח)- הובילו לגידול בהיקפי המסחר בשוק. אולם, בעקבות השינויים הרגולטורים, חלה גם עלייה מובהקת בתנודתיות שער החליפין.
2. מאידך, לא נמצאה השפעה מובהקת ועקבית של השינויים הרגולטורים על מדדי נזילות אחרים כגון מרווחי מסחר ועומק השוק, אם כי, קיימת נטייה מסוימת לשיפור עומק השוק בעקבות שינויים אלה.
3. הסדרת פעילותם של ה"בוקסים", המתווכים במסחר הבין-בנקאי במט"ח, הקטינה את תנודתיות שער החליפין היומית והתוך יומית, כנראה על ידי הפחתת חוסר הדיוק (הרעש) שבשער החליפין.
4. נמצא קשר חיובי בין רמת הפעילות של גופים פיננסיים זרים בשוק ומרווח המסחר. קשר זה נובע כנראה מהעובדה שגופים אלו נתפשים בשוק כמשקיעים מתוחכמים וכבעלי יכולת להסיט את המחיר כלפי מעלה/מטה ולכן, עושי השוק (הבנקים הישראליים) מגנים על עצמם באמצעות הרחבת מרווח המסחר כאשר היקף הפעילות של גופים אלו עולה עולה.
