בעבודה זו אנו מפתחים מודל של שוויון שיעורי ריבית לא מכוסה המניח פרטים שונאי סיכון ומביא בחשבון לא רק את שער החליפין הצפוי אלא גם את סיכוני שער החליפין ופרמיית נזילות. אנו אומדים את המודל לאחר פתיחת המשק הישראלי לתנועות הון ומראים שכקשר של טווח ארוך, מתקיים שוויון שיעורי ריבית לא מכוסה, ופער הריביות אשר נקבע על סמך הציפיות ארוכות הטווח לפיחות אשר נגזרות מקשר של שוויון כוח הקניה היחסי. פער הריביות בין ישראל לארה"ב מושפע גם משינויים בסיכוני שער החליפין, המגולמים בסטיות התקן של אופציות על הדולר ומפרמיית נזילות. בתקופת הדיסאינפלציה-עד 2000 - השפעת שוויון כוח הקנייה על פערי הריבית הייתה דומיננטית. החל משנת 2000 תרומתם של המשתנים המודדים את פרמיית הנזילות ואת פרמיית הסיכון בשער החליפין הם הדומיננטיים בהסבר ההתפתחויות בפערי הריביות. סטיות של הריבית בפועל מזו הנגזרת משיווי משקל של טווח ארוך מביאות ככל הנראה, לתגובה של בנק ישראל, הנובעת מהתמסורת בין סטיות אלו לשינויים בשער החליפין, וגורמות, מצידן, לסטיות של הציפיות לאינפלציה. תהליך ההתכנסות אל הטווח הארוך נאמד בכ-8 חודשים.
------------------------------------------------------------------------------- 1תודה ליאיר חיים על סיועו במהלך כתיבת העבודה, לכלכלני היציבות הפיננסית בבנק ישראל ובפרט לויצמן נגר ומיכאל קרמה, תודה למשתתפי הסמינר במחלקת המחקר על הערותיהם ובעיקר לפרופ' ניסן לויתן (שהיה מתדיין לעבודה) ולד"ר מישל סטרבצ'ינסקי על הערותיהם שניכרות בגירסא זו של העבודה. |