תקציר:
המחקר בחן את התרומה של לימודים תיכוניים בנתיב מקצועי לעומת לימודים בנתיב עיוני לרכישת השכלה ולהצלחה בשוק העבודה. המחקר התבסס על תוצאות "מבחני הסקר" שנערכו לכל התלמידים בכיתה ח' (בחינוך העברי) בישראל בשלהי שנות השישים - מבחנים שבדקו בין השאר את כישוריהם הקוגניטיביים ושימשו למיון התלמידים בין נתיבים בתיכון. "מבחני הסקר" זווגו עם מפקדי האוכלוסין והדיור של 1983 ו-1995. נעשה שימוש במיגוון שיטות סטטיסטיות - אמידה מרובת-משתנים (OLS), שבה שולבו מאפיינים אישיים רבים של התלמידים ומשפחתם, ציוניהם ב"מבחני הסקר" והעדפותיהם לגבי המשך הלימודים; propensity score matching; ואי-רציפות (discontinuity regression) בסיכויי הקבלה לחינוך העיוני כתלות בציוני התלמידים ב"מבחני הסקר". השימוש ב"מבחני הסקר" מאפשר להתגבר על בעיית הסלקציה בבחירת נתיב הלימודים, סוגיה שלא טופלה במידה מספקת בספרות המחקרית בנושא. תוצאות המחקר מלמדות שהישגי התלמידים בוגרי החינוך המקצועי היו נמוכים בהרבה מאלו של בוגרי חינוך עיוני דומים להם: הם רכשו פחות השכלה על-תיכונית, היוקרה של משלחי ידם הייתה פחותה, ועל פי חלק מהתוצאות שכרם החודשי ושכרם לשעת עבודה היה נמוך יותר - אפילו בקרב בעלי כישורים קוגניטיביים נמוכים שהיוו אוכלוסיית יעד לחינוך המקצועי. לעומת זאת, לא הייתה לחינוך המקצועי השפעה שונה מזו של החינוך העיוני על שיעורי התעסוקה של הבוגרים, וחלק מהממצאים מלמדים שהוא סייע בצמצום הנשירה מהתיכון - אחד היעדים המרכזיים שלו.
למחקר המלא בנושא: תרומתו של חינוך תיכוני מקצועי לעומת עיוני להשכלה ולהצלחה בשוק העבודה כקובץ PDF