תקציר

בשנים האחרונות בנק ישראל מתערב בשוק המט"ח, בדומה לבנקים מרכזיים אחרים; ההתערבות משמשת כלי מוניטרי נוסף שמטרתו למתן את מגמת הייסוף של שער החליפין. מחקר זה מנתח כיצד ההתערבות משפיעה על שער החליפין בטווח המיידי ולאורך זמן. על מנת לזהות השפעות אלה אנו מודדים תחילה את ההשפעה המיידית התוך-יומית באמצעות מסד ייחודי של נתונים בתדירות גבוהה – רמת שער החליפין הנמדדת בכל דקה – מהתקופה שבין 2009 ל-2017. בהמשך אנו משתמשים באומדן התוך-יומי על מנת לאמוד במשך כמה ימי מסחר ההשפעה מתמידה. אנו מבססים את הגישה האמפירית שלנו על מסגרת התוצאות הפוטנציאליות ושיטת התחזיות הלוקליות (Local Projections). אנו מוצאים כי ההתערבויות – כלומר רכישות המט"ח הבלתי צפויות – גורמות לפיחות מיידי בשער השקל-דולר ביותר מ-90% מהמקרים, וכי השפעה מיידית זו מתמידה במשך 40—60 ימי מסחר (חודשיים-שלושה קלנדריים). בהתבסס על ממצאים אלו אנו מסיקים שבין 2013 ל-2017 פיחתו ההתערבויות את שער החליפין בכ-2%—3% בממוצע, וכל התערבות השפיעה בהתאם לעוצמתה. יש להדגיש כי תוצאות אלו משקפות אך ורק את התרומה של רכישות המט"ח הבלתי צפויות במסגרת משטר הרכישות המשתנות שהיה בתוקף בכל תקופת החקירה, ולא את השפעת עצם קיומו של המשטר.​

 

למאמר המלא בנושא: רכישות המט"ח שבנק ישראל עורך: השפעתן המיידית והמתמדת על שער החליפין (באנגלית) כקובץ PDF​​​​​