תקציר:
העבודה בוחנת את דפוסי הקליטה בעבודה של עולי בריה"מ ואת ההשלכות על המשק של הצטרפותם של העולים לכוח העבודה בהתאם לתרחישים שונים לגבי הקצאתם בין משלחי יד שונים וענפי המשק השונים. המחקר דן במאפיינים של הקצאות אפשריות ורצויות, בהשפעתן על מבנה המשק, ובהיקף ההשקעה הדרושה הנובע.
העבודה מנתחת את דפוסי הקליטה בעבודה לפי משלחי יד של עולי 1979-1981 (מתוך נתוני מפקד האוכלוסין) ולומדת מתוך דפוסים אלו על דפוסים אפשריים/רצויים
לגל העלייה הנוכחי בהנחות שונות על היקפו. דפוס הקליטה בתעסוקה של גל העלייה 1979-1981 שהיה קטן יחסית בהיקפו ודומה בהרכב משלחי היד לגל הנוכחי, מהווה אינדיקטור לדפוס החלפה מינימלי המשקף בעיקרו סיווג מחדש של משלחי היד לשם "סטנדרטיזציה" של רמת ההכשרה למשלחי יד.
גל העלייה מבריה"מ מאופיין בשיעור גבוה ביותר של אקדמאים בעלי מקצועות טכניים ובעלי מקצועות רפואיים ביחס לכוח העבודה הישראלי, שילובו בישראל יהפוך את כוח העבודה שלה למשכיל ביותר בעולם. לדוגמא: שיעור האקדמאים במשק האמריקאי הוא כ-5 אחוזים לעומת כ-9 אחוזים בישראל בשנת 1989 , והוא צפוי להגיע לכ-11-14 אחוזים לאחר גל העלייה של 0.5-0.8 מליון עולים, שמתוכם יצטרפו כמחצית לכוח העבודה בהתאם לדפוסים הנדונים בעבודתנו. (עבור 800,000 עולים, צפויים להגיע כ-100,000 אקדמאים (מקצועות 1-6 בעבודה) לעומת כ-130,000 במשק הישראלי ב-1989).
מניתוח גלי העלייה שהגיעו מבריה"מ במהלך שנות ה-70, וה-80 המוקדמות ניתן ללמוד על אופן קליטתם המקצועית של העולים. הקליטה התעסוקתית אז היתה מלווה במידה רבה של החלפת משלחי יד וזאת למרות שלא נוצרו לחצים משמעותיים בשוק העבודה. הגורמים העיקריים שצפויים להשפיע בכיוון של הגדלת שיעור החלפת משלחי יד בגל העלייה הנוכחי כוללים:
- ההיקף הגדול של גל העלייה הנוכחי הצפוי לתרום לגידול כוח העבודה בשיעור של כ-4.5 אחוזים לשנה בממוצע (מתוך סך גידול כוח העבודה בשיעור 6.5 אחוזים) לעומת כ-0.5 אחוזים במהלך שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80.
- גל העלייה הנוכחי מגיע אל שוק עבודה שבו שוררת אבטלה בשיעור של כ-9-10 אחוזים לעומת 3.3 אחוזים בממוצע בשנות ה-70.
- ההרכב המקצועי של גל העלייה הנוכחי מאופיין בשיעור גבוה יחסית של אקדמאים, עובדה שחייבים להתחשב בה בעת ההתמודדות עם הרכב משלחי היד. בולט במיוחד משקלם הגבוה של המהנדסים והאדריכלים בקרב האקדמאים, למעלה מ-60 אחוזים.
בגלי העלייה הקודמים מבריה"מ כ-40 אחוזים מהעולים החליפו את מקצועם לאחר שהגיעו לארץ. בקבוצת העולים האקדמאים (ללא רופאים) היה שיעור ההחלפה כ-42 אחוזים ואילו בקרב הרופאים ומקצועות הרפואה האחרים (אחיות, רוקחים) כמעט ולא היתה החלפה (כ-3 אחוזים בקרב רופאים ורוקחים וכ-15 אחוזים בקרב שאר מקצועות הרפואה). בקרב בעלי המקצועות החפשיים (חשבונאים, עיתונאים, מנהלים) שיעור ההחלפה היה כ-54 אחוזים. ניתוח דפוסי החלפת משלחי היד מגלה מגמה ברורה של ניידות תעסוקתית כלפי מטה. במסגרת זו מהנדסים החליפו את משלח ידם לטכנאים, טכנאים הפכו לפועלים מקצועיים ופועלים מקצועיים עברו ברובם לענפי השירותים. מגמה דומה של החלפת משלחי יד וניידות כלפי מטה נרשמה גם בקרב יהודים שהיגרו מבריה"מ לארה''ב בשנות ה-70 וה-80 (כרבע מיליון מהגרים). שיעור ההחלפה בגל העלייה הנוכחי צפוי להיות עוד יותר גבוה, אם כי בחלק מהמקרים מדובר בהחלפה זמנית וחזרה למקצוע המקורי, לאחר תקופת הכשרה. בחלקה משקפת הניידות כלפי מטה הגדרה נכונה יותר של משלח היד על פי הנורמות של המשק הישראלי.
הגורמים הקובעים את שיעורי ההחלפה במקצועות השונים קשורים למידת אוניברסליות המקצוע והתאמתו לישראל, מידת ההשקעה הדרושה (השתלמויות וכו') על מנת להתאים את המקצוע למשק הישראלי ומידת הביקוש למקצוע זה בישראל. גורמים אלו באים לידי ביטוי בשיעורי החלפה נמוכים במקצועות הרפואה, ההוראה (במיוחד על תיכונית לא אוניברסיטאית) ובקרב פועלים מקצועיים. אלו שנשארו במשלח ידם המקורי מאופיינים בכך שהם בעלי ההשכלה הגבוהה ביותר בקרב בעלי משלח ידם. הכנסתם של המשכילים ביותר בכל קבוצת מקצועות היתה גבוהה יותר כאשר לא החליפו משלח יד.
התפתחות ההרכב המקצועי בשנים הבאות צפויה להיות מצד ההיצע תוצאת שיקלול שתי מגמות - המשך מגמות התפתחות משלחי היד של האוכלוסיה הוותיקה מחד גיסא ומגמת התפתחות משלחי היד של העולים מאידך גיסא. מצד הביקוש מדובר בהזדמנות נדירה לערוך שינוי מבני במשק הישראלי, תוך מעבר לתוואי שינצל את היתרון היחסי של המשק - ההון האנושי.
מגמת התפתחות התעסוקה בישראל בשנים האחרונות, במבט ענפי, היתה בכיוון של צמצום התעסוקה בענפים הסחירים (חקלאות ותעשייה) והתרחבות בענפים המייצרים מוצרים בלתי סחירים (שירותים למיניהם, כולל הסקטור הציבורי). מגמות אלו באו לידי ביטוי בשינויי התפלגות משלחי היד. שינויים אלו אופיינו בעלייה במשקלם של האקדמאים, בעלי המקצועות החפשיים, מנהלים, פקידים, ועובדי מכירות. במקביל קטן משקלם של החקלאים והפועלים בתעשייה ובבנייה.
ההרכב המקצועי המיוחד של העולים אשר מאופיין במשקל גבוה של אקדמאים במקצועות הטכניים צפוי להטות את כיוון התפתחות המשק לענפי התעשייה המתוחכמים, תוך הגדלת משקל המועסקים בענפים אלו. בין ענפי התעשייה עתירי הידע הצפויים להתפתח ולהגדיל את המשקל המועסקים בהם נכללים ענפי הכימיה, המתכת, החשמל ואלקטרוניקה. לא מן הנמנע שנראה מגמות של מודרניזציה בענפים מסורתיים, כמו ענף הטקסטיל, עם הצטרפותם של רבבות בעלי השכלה טכנית גבוהה למעגל העבודה.
כדי לבחון את יכולת הקליטה של בעלי המקצועות ההנדסיים - טכניים בתעשייה בצענו תרגיל בהנחות של שונות של התרחבות, שינוי מבני (התרחבות ענפים מתוחכמים על חשבון ענפים מסורתיים), ושינוי הרכב גורמי הייצור (תחלופה) בתעשייה. עבור כחצי מיליון עולים ובהנחות של התרחבות התעשייה בהתאם לפרופורציות ההצטרפות לכוח העבודה, תחלופה בייצור ושינוי מבני מרחיק לכת, יקלטו בתעשייה כ-40 אחוזים מבעלי משלחי יד אלו. באותן הנחות, עבור היקף עלייה כפול מזה יקלטו בתעשייה עד שלושים אחוזים מבעלי מקצועות אלו.
עובדים נוספים במשלחי יד אלה יקלטו גם בענפי התשתית למיניהם (בנייה, תקשורת, תחבורה) שיעברו גם הם תהליכים דומים לאלו המתוארים עבור ענף התעשייה. ובפרט, חשוב יהיה לנצל את המהנדסים האזרחיים והאדריכלים הרבים המגיעים ארצה על מנת לשפר, לייעל ולהאיץ את תהליכי הבנייה בישראל.
אין ספק שבטווח הקצר יווצרו צווארי בקבוק בישום תוואי התפתחות מוטה תעשייה. המגבלות הצפויות קשורות לגידול הנדרש במלאי ההון, היקף ההשקעה המתחייב
ופרק הזמן שיעבור עד להבשלתן של השקעות אלו. אומדן זהיר לגידול במלאי ההון שידרש כדי שהתעשייה תעבור את התהליכים המתוארים בתרגיל לעיל הוא גידול של כשליש במלאי ההון שהיה קיים ב-1989 (כ-13 מיליארד ש"ח) עבור גל עלייה של חצי מליון עולים. התיקון החדש בחוק לעידוד השקעות ותוספת אמצעי עידוד בצורת מתן ערבויות מדינה הינו צעד נכון בכיוון של הסרת מגבלת ההשקעות. יחד עם זאת, יתכנו קשיים בקליטה מסיבית בתעשייה, לאור הקשיים שנמנו לעיל והצורך לקלוט רבבות עובדים תוך זמן קצר. במקרה כזה סביר שנראה הסבת משלחי יד של עולים לכוון ענפי השירותים והסקטור הציבורי, שם נדרשת השקעה קטנה יותר לעובד. הרחבת הסקטור הציבורי חייבת להיות בכיוון של פיתוח מהיר של התשתית. להשקעות בתשתית השפעות חיצוניות חיוביות על הסקטור העיסקי, דבר שיכול לעודד את התפתחות התעסוקה במשק כולו.
השינוי הדרוש החשוב ביותר לטווח הארוך, שיאפשר מבנה משק וסל מוצרים עתירי הון אנושי כפי שמציעה העלייה, אפשרי רק על בסיס של פתיחה רדיקלית של המשק
למעורבות רבה יותר מן העבר במערכת השווקים העולמיים.