תקציר:
המאמר בוחן את ההשפעות בשיווי-משקל של הטלת מס ומתן סובסידיה לשכר, וכן את ההשלכות של הפעלת תוכנית להבטחת הכנסה, בשוק עבודה לא משוכלל בו לעובדים יש אינפורמציה חלקית בלבד על הצעות עבודה. התוצאה הראשונה היא שמס מעסיקים ומס הכנסה המוטל על העובדים הם שקולים, בדומה למצב בשוק עבודה משוכלל, ולכן העובדים והמעסיקים אדישים לסוג המס. תוצאה זו איננה ברורה מאליה, שכן בתהליך של קביעת השכר בשוק עבודה לא-משוכלל יש למעסיקים יתרון על פני העובדים. תוצאה נוספת היא כי לתוכניות המיועדות להעלות את שכרם הפנוי של עובדים המשתכרים שכר נמוך עלולות להיות מספר השלכות לא רצויות: אף שהסובסידיה פרופורציונלית לשכר, יש לה השפעה לא-ליניארית על השכר לפני מס, ולמעשה היא רגרסיבית בשיווי-משקל, כלומר, מגדילה את אי-השוויון בהתפלגות השכר. שנית, תוכנית להבטחת הכנסה, המבטיחה לעובדים השלמת שכר עד לגובה מסוים, פוגעת ברמת התחרותיות בשוק העבודה. כתוצאה, השכר במשרות בהן השכר היה גבוה מהשכר המינימלי שמבטיחה התוכנית להבטחת הכנסה, מופחת, והעלייה בתוחלת ההכנסה הפנויה של העובדים קטנה יחסית. תוצאה זו - שסובסידיית שכר יכולה להוריד שכר במשרות מסוימות - היא תוצאה ייחודית, הנובעת מניתוח באמצעות מודל של שוק עבודה לא משוכלל שבו נוצרת התפלגות של השכר.
למחקר המלא בנושא: מיסוי וסבסוד שכר בשוק עבודה לא-משוכלל (באנגלית) כקובץ PDF