תקציר
אנו מציגים מודל סמי-מבני של שיווי משקל כללי עבור המשק הישראלי, כמשק קטן ופתוח. המודל כולל חיכוך פיננסי בשוק האשראי למשקי הבית, אשר מתבטא בקשר חיובי בין מינוף משקי הבית לבין שיעור הריבית (מרווח האשראי) על החוב שלהם, כפי שנצפה בנתוני המשק הישראלי. המטרה העיקרית שלנו היא להעריך את ההשפעה של חיכוך כזה על יישום של מדיניות מוניטרית ושל מדיניות מאקרו יציבותית. שני הממצאים העיקריים הם: ראשית, חשוב שהמדיניות המוניטרית תגיב גם להתפתחויות בשוק האשראי, כגון התרחבות במרווח האשראי, כדי להגדיל את האפקטיביות בהשגת היעדים המרכזים שלה – ייצוב של האינפלציה והפעילות. שנית, מדיניות מאקרו יציבותית יכולה להגדיל רגישות של מרווח האשראי של משקי הבית ביחס למינוף שלהם. לכן, מדיניות זו יכולה למתן או אפילו למנוע מינוף ייתר, ולהקטין את הסיכון למשבר כתוצאה מרצון של משקי בית להקטין בצורה חדה את המינוף שלהם. בנוסף, במקרה של חולשה בביקוש המצרפי במשק וירידה בהיקף האשראי של משקי בית, בנוסף למדיניות מוניטארית מרחיבה, המדיניות המאקרו יציבותית יכולה לתרום לעידוד הביקוש הודות לצמצום של מרווח האשראי.
קודי-JEL (כתב העת לספרות כלכלית – Journal of Economic Literature): E44, E52, G21, G51
מילות מפתח: מדיניות מוניטרית, מינוף של משקי בית, חיכוך פיננסי, מדיניות מקרו יציבותית.