תקציר:
המחקר מנתח מסגרת שבה ההשפעה של המדיניות המוניטרית תלויה במצב הכלכלה בשל קיומו של ערוץ אינפורמציה אנדוגני. בפרט, מוצג מודל הכולל השקעה בהון מסוכן שבו הבנק המרכזי מחזיק במידע פרטי על מצב הכלכלה וקובע ריבית במטרה לייצב את הביקוש המצרפי. הורדת הריבית ממריצה את ההשקעה דרך הערוץ הסטנדרטי, אך גם מאותתת למשקיעים שהכלכלה פחות חזקה משחשבו, מה שפוגע בביטחון המשקיעים וברצון שלהם להשקיע. ערוץ האינפורמציה זניח כשהכלכלה חזקה, אך נעשה משמעותי כשהכלכלה חלשה. כאשר הכלכלה חלשה מדי, הורדת הריבית דווקא מקטינה את ההשקעה. כך, מדיניות שמטרתה להמריץ את הביקוש המצרפי עלולה, שלא במתכוון, להשיג את התוצאה ההפוכה ולגרום לביקוש להתכווץ עוד יותר. הירידה בביקוש המצרפי אינה יעילה, ומשקפת בעיית תיאום בין המשקיעים. לבסוף, מוצגות עדויות אמפיריות שתומכות בניבוי של המודל לפיו ערוץ האינפורמציה של המדיניות המוניטרית חזק יותר בזמנים שבהם התנאים הכלכליים פחות טובים.