תקציר
החינוך החרדי היסודי כלל עד שנת 2013 רק בתי ספר לא ממלכתיים ובהם לימודי ליבה לבנים בהיקף מצומצם. בשנת הלימודים תשע"ד (2013/14) הקים משרד החינוך מסגרת חדשה – חינוך ממלכתי-חרדי (ממ"ח). בממ"ח נהוגים אותם כללים כמו בחינוך הממלכתי, ובשנת 2022 למדו בו כ-4% מהתלמידים בחינוך החרדי היסודי. את בתי הספר הממ"ח ניתן לחלק לשלושה זרמים: חרדי, חב"ד וחרדי-לאומי, כאשר הזרם החרדי מקיף כמחצית מהתלמידים וחב"ד כשליש מהם.
מחקר זה בוחן לראשונה, תוך שימוש בנתונים מינהליים, את הרקע הדמוגרפי, החברתי והכלכלי של התלמידים-בנים בחינוך היסודי הממ"ח, בדגש על הזרם החרדי, והמשך דרכם בחינוך העל-יסודי ובישיבות גדולות; כל זאת בהשוואה לתלמידים בחינוך החרדי היסודי שאינו ממ"ח.
ממצאי המחקר מלמדים שהמאפיינים של התלמידים בזרם החרדי בממ"ח שונים מאלה של התלמידים בחינוך החרדי היסודי שאינו ממ"ח: הוריהם, אחיהם ואחיותיהם הגדולים יותר רכשו פחות השכלה תורנית ויותר השכלה לא-תורנית, שיעור התעסוקה של האבות גבוה יותר אך ההכנסה המשפחתית מעבודה דומה; תוצאות דומות התקבלו גם באמידות של הסיכוי ללמוד בזרם החרדי בממ"ח. חלק הארי מהתלמידים הנכנסים לממ"ח, ולזרם החרדי בו, למדו קודם בחינוך החרדי, עובדה המעידה שהממ"ח כנראה חלופי לחינוך החרדי האחר.
כרבע מבוגרי הזרם החרדי בממ"ח פונים ללימודים בישיבות תיכוניות חרדיות, שמגישות לבחינות הבגרות בהיקף מלא, יותר מפי עשרה מהשיעור בקרב בוגרי החינוך החרדי היסודי שאינו ממ"ח. כשליש מבוגרי הזרם החרדי בממ"ח ניגשים לבחינות הבגרות ומעל לחמישית זכאים לתעודת בגרות, יותר מפי שלושה מהשיעורים בחינוך החרדי היסודי שאינו ממ"ח. בוגרי הממ"ח מגיעים בשיעור נמוך הרבה יותר לישיבות גדולות (פחות ממחצית לעומת כשני שלישים, בהתאמה). דפוסים אלו עשויים להעלות את סיכויי בוגרי הממ"ח לרכוש השכלה על-תיכונית לא תורנית ואקדמית והשתלב בהצלחה רבה יותר בשוק העבודה.
מילות מפתח: חינוך, חרדים, חינוך ממלכתי-חרדי.