תקציר:
בעבודה זו נבחנת חלוקת התקציב הציבורי לחינוך בין חינוך-חובה-חינם לחינוך חינם שאיננו חובה. לכאורה, אין תחלופה בין השניים שהרי העלות התקציבית היא עבור מימון החינוך ללא קשר להיותו "חובה" או "חינם", אולם לא כך הדבר: הרחבת חינוך-חובה מחייבת הקצאת משאבים לחינוך עבור פרטים הנפלטים ממסגרות החינוך; משאבים אלו הם על חשבון הרחבת חינוך חינם. הכוחות המרכזיים התומכים בחינוך חובה הם היעילות, מבחינה תקציבית, של העלאת החינוך דרך השקעה בחינוך-חובה בהשוואה ליעילות של מימון חינוך חינם שאיננו חובה, החשיבות שיש להעלאת רמת החינוך בקרב השכבות החלשות, והמתח שלעיתים קיים בין הורים וילדים לגבי היקף ההשקעה הרצויה בחינוך. הרחבת מעגל הפרטים הנדרשים לחינוך חובה בניגוד לרצונם והפגיעה הגדלה בפרטים אלה ובהוריהם עם העלאת סף חינוך-חובה הם הכוחות המרכזיים הפועלים בכיוון ההפוך, דהיינו, למימון חינוך חינם שאיננו חובה. מהסימולציות של המודל עולות המסקנות הבאות: א) קיום במקביל של חינוך חובה וחינוך חינם שאיננו חובה, כפי שקיים במדינות רבות בעולם, הינו במקרים רבים פתרון יעיל חברתית. ב) גודל תקציב החינוך הוא גורם חשוב באופן חלוקת התקציב בין חינוך חובה וחינם חינם שאיננו חובה; השפעתו על סף חינוך חובה איננה מונוטונית: בתקציב נמוך היא פועלת להרחבת חינוך חובה ובטווח תקציבים מסוים היא פועלת להרחבת חינוך חינם על חשבון חינוך חובה. ג) בתקציב נמוך - המאפשר חינוך חינם ברמה הנמוכה מהביקוש של הרוב המוחלט באוכלוסייה - ובהנחה שההשפעה החיצונית של חינוך מספיק גדולה, ייתכנו מקרים בהם האופטימום החברתי הוא השקעת כל תקציב החינוך בחינוך חובה (שהינו חינם). ד) הגדלת תקציב החינוך פועלת להרחבת סף חינוך חינם ולהגדלת הפער בין סף חינוך חינם לסף חינוך חובה.
למחקר המלא בנושא: חינוך-חובה-חינם או חינוך חינם שאיננו חובה כקובץ PDF