תקציר:
עבודה זו בוחנת את הקשר הסיבתי שבין השכלה לשכר בישראל. האומד לתשואה להשכלה המתקבל ברגרסיה מינצריאנית רגילה, שאינה מתחשבת בתכונות כאינטליגנציה, מוטיבציה והתמדה, עשוי להיות אומדן יתר; זאת משום שתכונות אלה מתואמות עם ההשכלה. כדי לאמוד את הקשר הסיבתי השתמשנו בשתי שיטות. הראשונה - הכללת משתנים המתואמים עם התכונות הבלתי נצפות של הפרט כגון השכלת האם, שכר האח והשכלת האח ברגרסיה (משתני Proxy); השנייה - איתור מאורע חיצוני שגרם לפרטים להגדיל את השכלתם. המאורע שנבדק הוא החלת חוק חינוך תיכון חינם והעלאת סף חינוך החובה בשנה נוספת. מאורע זה הגדיל את מספר שנות הלימוד של התלמידים שהוריהם נולדו באסיה-אפריקה, ולכן הוא משמש משתנה עזר, המאפשר לאמוד את הקשר הסיבתי שבין שכר להשכלה. נמצא שהקשר הסיבתי בין השכלה לשכר הנאמד באמצעות משתנה עזר איננו שונה מזה הנאמד ברגרסיית ריבועים פחותים: התשואה לשנת לימוד (בקרב יוצאי אסיה-אפריקה) שנאמדה בעזרת משתנה עזר היא 12.4 אחוזים בשנת 1995 ו-8 אחוזים בשנים 1996 עד 2005, אומדן שאינו שונה באופן מובהק מזה שהתקבל ברגרסיית ריבעים פחותים רגילה - 9.5 אחוזים. מכאן שתוספת השכר המתקבלת מרכישת השכלה תיכונית בהשפעת המעורבות הממשלתית איננה נופלת מהתוספת המתקבלת ללא עידוד כזה.
למחקר המלא בנושא: התשואה להשכלה - הקשר הסיבתי בין ההשכלה לשכר כקובץ PDF