תקציר
שאלת קיומם והתמדתם של פערים בין שיעורי אבטלה אזוריים במשקים העסיקה כלכלנים רבים מאז שנות התשעים של המאה הקודמת. בישראל, בדומה למדינות רבות בעולם, תועדו הבדלים משמעותיים בין שיעורי האבטלה האזוריים, שהתמידו ואף הלכו והתרחבו. בעבודה זו אנו מיישמים את שיטות הניתוח של סדרות עתיות על הנתונים הרבעוניים של שיעורי האבטלה המחוזיים, במטרה לקבוע אם מערכת שיעורי האבטלה האזוריים בישראל מתכנסת או מתבדרת. אף שהפערים בין שיעורי האבטלה האזוריים הלכו וגדלו בתקופה הנדונה, המבחנים האמפיריים מלמדים על התכנסות של שיעורי האבטלה בטווח הארוך בכל האזורים, למעט הדרום. בבדיקת ההתכנסות של שיעורי האבטלה בזוגות של אזורים נמצאה התכנסות ברובם וכן נמצא שתהליך ההתכנסות ניכר ומהיר יותר בין אזורים הקרובים זה לזה גיאוגרפית.