תקציר
אירועים ביטחוניים עשויים להוביל לתמורות ביחסים בין קבוצות אתניות ולהקרין על שוק העבודה. המחקר מנצל את הירי תלול המסלול לכיוון ישראל במהלך מלחמת "לבנון השנייה", ומרצועת עזה במהלך המבצעים "עופרת יצוקה", "עמוד ענן" ו"צוק איתן", ואת השוֹנוּת הגיאוגרפית בעוצמת הירי, ואומד את השפעת התרחשות האירועים ועוצמת הירי על סיכויי ההיפרדות מעסקים בבעלות יהודית במגזר העסקי של עובדים ערבים, לעומת עמיתים לעבודה יהודים דומים להם. כל זאת בהשוואה לסיכויים שנה קודם לאירוע.
ככלל, השפעת האירועים על סיכויי ההיפרדות היחסיים של עובדים ערבים קטנה: הסיכויים פחתו בשלושת החודשים שלאחר מלחמת "לבנון השנייה" ב-0.7 נקודת אחוז (לפני המלחמה הסיכויים היחסיים של ערבים היו נמוכים ב-2.6 נקודות אחוז); לאחר המבצעים "עופרת יצוקה" ו"עמוד ענן" – שהיו בעוצמה נמוכה בהרבה מהאירועים האחרים – לא חל שינוי בסיכויי ההיפרדות היחסיים, ואילו לאחר "צוק איתן" הם עלו ב-0.8 נקודת אחוז בכל הארץ (לפני המבצע הסיכויים היחסיים של ערבים היו נמוכים ב-1.4 נקודות אחוז), וב-2.2 נקודות אחוז במחוז הדרום. במהלך השנה שלאחר סיום מלחמת "לבנון השנייה" חזרו סיכויי ההיפרדות היחסיים לרמתם לפני כן, ובשנה שלאחר "צוק איתן" הצטמצמה העלייה, אך נותרה מובהקת.
ברוב המקרים לא נמצאה השפעה של עוצמת החשיפה לירי תלול מסלול – מספר ההתרעות (אזעקות), הנפילות והפיצויים בגין נזק לרכוש ביישובי העסק / מגורי העובדים או המעסיקים – על סיכויי ההיפרדות ממעסיקים של ערבים לעומת יהודים. לא אותרה הטרוגניות בהשפעת האירועים הביטחוניים ובעוצמת החשיפה לפי מאפיינים דמוגרפיים-חברתיים-כלכליים ואחרים של העובדים, בעלי העסק והעסק, למעט השפעה חזקה יותר על מוסלמים לעומת ערבים אחרים, נשים ערביות לעומת גברים ערבים, ובעסקים ביישובים מעורבים לעומת יהודיים.
למאמר המלא בנושא: השפעת אירועים ביטחוניים בישראל על היפרדויות של ערביי ישראל ממעסיקיהם כקובץ PDF