תקציר
מחקר זה בוחן כיצד שינויים בציפיות לאינפלציה השפיעו על הקשרים שבין השכר לבין התוצר לעובד בישראל וכיצד תורגמו קשרים אלה לאינפלציה בתקופה של יציבות המחירים (2003-2019). המחקר מוצא שעלייה של נקודת אחוז בציפיות לאינפלציה מובילה לסטייה זמנית של השכר, מהרמה התואמת את התוצר לעובד, של 0.1% עד 0.2%, ולעלייה פרמננטית של כ-0.1% במחירי הצריכה. כמו כן נמצא כי בהינתן התוצר לעובד, עלייה של אחוז אחד בשכר מובילה לעלייה פרמננטית של כ-0.1% במחירי הצריכה. משילובם של שלושת ערוצי התמסורת, ניתן ללמוד כי ההשפעה של הצפיות לאינפלציה על המחירים, דרך ערוץ השכר, מהווה לכל היותר כחמישית בלבד מכלל הערוצים דרכם הציפיות לאינפלציה משפיעות על המחירים.
תוצאות אלה מתיישבות עם האומדנים שמדווחים בספרות עבור מדינות מפותחות לתקופה שבה האינפלציה היא נמוכה ושהציפיות לגביה הן מעוגנות.