תקציר:
במאמר זה אנו אומדים לראשונה באמצעות מודל ה-VAR את הקשר בין המדיניות הפיסקאלית לחשבון השוטף בישראל בין השנים 2010-1995. נמצא שזעזוע חיובי של אחוז תוצר בצריכה הציבורית מגדיל בטווח הקצר בלבד - עד שני רביעים - את הייבוא נטו ב-0.6 אחוז תוצר בממוצע. העובדה שההשפעה של הזעזוע רחוקה מלהיות אפס בטווח הקצר מעידה על כך שבהתאם להערכות בספרות, הפרטים אינם מגדילים את החיסכון הפרטי בהווה במלוא הגידול בצריכה הציבורית. עוד עולה מהמחקר כי הערוץ המרכזי של התמסורת בין הצריכה הציבורית לייצוא נטו הוא הערוץ הישיר המתבסס על הביקושים הריאלים, ולא מנגנון התמסורות דרך השפעות עקיפות, כמו שער החליפין, הציפיות לאינפלציה או הריבית. ממצא נוסף הוא שהתמסורת החיובית בין הצריכה הציבורית לביקוש לייבוא האזרחי היא הערוץ העיקרי שמביא לתוצאה זו. למסקנות אלו משמעות פיסקאלית מקרו-כלכלית הן בהבנה של התהליכים המקרו כלכליים בשנים האחרונות, הן בבחינת תכנון מסגרת הצריכה הממשלתית והן בהבנת ההשלכות של אלו.
למחקר המלא בנושא: המדיניות הפיסקאלית והחשבון השוטף כקובץ PDF