תקציר:
מחקר זה בוחן את מאפייני החשיפה לחו"ל של החברות הציבוריות הלא -פיננסיות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב. חברות אלה מפנות לשוק הבין-לאומי יותר ממחצית ממכירותיהן. מאחר שחשיפתן לחו"ל עלולה להוות ערוץ תמסורת שדרכו משברים מחוץ למדינה מחלחלים למשק המקומי, על היבטיו הריאלי והפיננסי, חשוב לחקור אותה במסגרת המאמץ להבין את הקשרים בין סיכונים גלובליים לסיכונים בשוק ההון ובכלכלה המקומיים.
אנו אומדים מודל לתמחור בין -לאומי של נכסים (ICAMP International Capital Asset Pricing Model) ובמסגרתו מסבירים את תשואת המניה באמצעות (1) פקטור מקומי שמדד ת"א 100 מייצג ו -(2) פקטור עולמי שמדד FTSE All-World מייצג. אנו מוצאים כי שיעור המכירות שהחברות הציבוריות מפנות לחו"ל משפיע באופן חיובי ומובהק על רגישותם של מחירי מניותיהן לפקטור העולמי במודל ההשפעה של שינויים במדד המניות העולמי על מנייתה של חברה במדד ת"א 100 שכל מכירותיה מופנות לשוק הבין-לאומי גבוהה ב-40% מהשפעתם על מניה של חברה במדד ת"א 100 שכל מכירותיה מופנות לשוק המקומי. ממצאנו מעלים כי משקיעים ישראלים לרבות המשקיעים המוסדיים, דרך השקעותיהם בנכסים זרים, אלא גם בעקיפין, דרך השקעותיהם בחברות הציבוריות הנסחרות בבורסה המקןמית. נתונים מצרפיים מעידים כי חשיפתם המנייתית העקיפה מגדילה בכ-40% את סך חשיפתם המנייתית לחו"ל.
למאמר המלא בנושא: החשיפה לחו"ל של החברות הציבוריות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב כקובץ PDF