תקציר:
במחקר נבחנו גורמים שונים לתאונות דרכים עם נפגעים בכבישים הבין-עירוניים בישראל. לשם כך נבנה מסד נתונים מקיף לתקופה הנחקרת – השנים 2005 עד 2009 – הכולל, בין היתר, את המאפיינים ההנדסיים והאכיפה המשטרתית, ונעשה שימוש באמידות פאנליות. באשר למאפיינים ההנדסיים נמצא כי תוספת של מטר לשוליים הסלולים מפחיתה את מספרן של התאונות בכ-15 אחוזים, וכי מפרדה בין נתיבי תנועה נגדיים מפחיתה אותן בכ-30 אחוזים; כנגד זאת, עיקול חד בכביש מעלה את מספר התאונות בכ-20 אחוזים, ועבודות בכביש – בכ-16 אחוזים. לא נמצאה השפעה של ממש להשתנות האכיפה המשטרתית על מספר התאונות, אך לא ניתן ללמוד מכך על התרומה של רמת האכיפה הכלל-ארצית. ההסתברות לתאונות באזור הדרום נמוכה משמעותית מאשר ביתר חלקי הארץ, כשיתר הגורמים קבועים.
ייצוג גבוה יחסית לקטעי כביש ברמה גבוהה של סיכון לתאונה ("כבישים אדומים") נמצא בכבישים צדדיים, וייצוג נמוך יחסית – בדרום הארץ. ניכרת נחיתות בולטת של כלל המאפיינים ההנדסיים בכבישים המסוכנים.
חשוב להקים מסד נתונים לאומי מקיף, שיאפשר להוסיף ולחקור את הגורמים לתאונות דרכים במטרה לסייע בקביעת מדיניות למניעתן.
למאמר המלא בנושא: הגורמים לתאונות דרכים בכבישים בין-עירוניים בישראל כקובץ PDF