תקציר

 

במהלך השנים 2015-2013 פנה אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון לאוכלוסייה בישראל בהמלצה להשתמש בפורטל מרכזי חדש שהקים כדי לסייע לאנשים פרטיים לאתר חשבונות פנסיה לא פעילים ולמשוך את הכספים מהם. המחקר מוצא, כי חרף מאמצי המדינה, רוב החשבונות הבלתי פעילים לא נמשכו, וכי לא כל המגזרים באוכלוסייה נחשפו לנושא במידה זהה. מידע מאחת מקופות הגמל מעיד כי החוסכים שמשכו כספים במהלך הקמפיין מתגוררים במרכז הארץ, בערים בעלות ציונים גבוהים במדדים סוציו-אקונומיים, וכי הם מבוגרים מהחוסכים שלא משכו כספים. סקר אינטרנטי בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה מצא מוּדעוּת פחותה למבצעים הרגולטוריים בקרב אנשים בעלי אוריינות פיננסית נמוכה, חסרי ביטחון בידע שלהם לגבי הפנסיה, ובלתי מועסקים. נראה שביטחון סובייקטיבי בידע הפנסיוני השפיע על נקיטת פעולה בעקבות המבצע יותר מהבנה פיננסית אובייקטיבית. עוד מראה הסקר כי על הצלחת המבצע השפיעו מאפיינים נוספים – מין, גיל, השכלה ושנת עלייה. אנו מסיקות שאוכלוסיות מוחלשות נהנו מהמבצע במידה פחותה – הן הציגו מידה פחותה של מוּדעוּת אליו, של שימוש בממשק האינטרנטי, ושל פעולה בעקבותיו – ועל הרגולטורים להביא זאת בחשבון כאשר הם מנהיגים רגולציה חדשה.

 

למאמר המלא בנושא: האם הרגולציה הפיננסית מתעלמת בלא כוונה מאוכלוסיות מוחלשות? בחינה של הקשר בין הטמעת רגולציה בעזרת כלים דיגיטליים לבין אוריינות פיננסית אובייקטיבית וסובייקטיבית כקובץ PDF​ 

​​