תקציר
המאמר מיישם מודל מוכר בספרות המחקרית לניתוח עקומי התשואות, וגוזר בעזרתו את ההתפתחות העתית של שני גורמים הקובעים את עקום הריבית הריאלית במשק: הריבית הריאלית הטבעית ומידת ההשפעה של המדיניות המוניטרית על הריבית הריאלית במשק, כל אחד לטווחים שונים. המודל המוצע מיושם על נתוניהן של איגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד המחירים לצרכן, ותשואותיהן בטווחים השונים משקפות את הריביות הריאליות במשק. המודל מדגיש את הקשרים שבין משתנים מקרו-כלכליים לבין הגורמים הנגזרים מהמודל, שהם רכיבי הריבית; זאת באמצעות הצבת מגבלות על הגורמים כך שהם יתנהגו בהתאם לשני המשתנים המקרו-כלכליים. לכן, במסגרת זו של העבודה אין צורך לשלב נתוני מקרו לגורמים הנגזרים מהמודל כדי לקבל הסבר מקרו-כלכלי. כן נדונים במאמר יתרונותיו של המודל המוצע ביחס למודל הסטנדרטי המקובל בספרות. נמצא שבישראל הריבית הריאלית הטבעית הקצרה היא תנודתית, ואילו הריבית הריאלית הטבעית הארוכה היא יציבה סביב 3.75 אחוזים. עוד נמצא שההשפעה קצרת הטווח של המדיניות המוניטרית על הריבית הריאלית במשק היא משמעותית, ואילו השפעתה ארוכת הטווח אפסית.