תקציר

בשנת 2015 החל שיווק נרחב של קרקעות המדינה במסגרת התוכניות הממשלתיות בתחום דיור בר-השגה. אנו משתמשות בנתוני רשות מקרקעי ישראל ובוחנות את השפעתם של שיווקים אלה על הצעות מחיר במכרזי מקרקעין רגילים לבניית דירות לשוק החופשי ומנתחות את גורמי הביקוש לקרקע לבנייה רוויה למגורים בישראל. כדי להתחשב בהטרוגניות של הקרקעות המשווקות, אנו מיישמות את רגרסיית האחוזונים של Koenker מותאמת פנל עם אפקטים קבועים למכרז, שעוצמתם מבוקרת במנגנון lasso. אי הגשת הצעות בחלק מהמכרזים מהווה מקור להטיית הסלקציה של הפרמטרים, בדומה לתופעה שמתוארת על ידי Heckman בשוק העבודה. לצורך תיקונה של הטיית סלקציה זו, אנו מיישמות את האלגוריתם של  Arrelano & Bonhomme (2017), שמבוסס copula.

לאחר התיקון של הטיית הסלקציה שמנטרל את ירידת האטרקטיביות של מכרזים רגילים בסביבה של פרויקטים מתוכננים בסבסוד ממשלתי, אנו מוצאות כי הצעות המחיר במכרזים רגילים מוצלחים עלו ככל ששיווק הקרקעות במסגרת המכרזים הרגילים התמעט. בנוסף אנו מוצאות כי עצם השְׁכֵנוּת עם היישובים שבהם משווקת קרקע לפרויקטים בסבסוד ממשלתי מעלה את גובה ההצעות שהוגשו במכרזים הרגילים ביישובים שבהם לא נערכו שיווקים כאלה. עוצמת השפעות אלה חזקה יותר בפריפריה.

מילות מפתח: מכרזי מקרקעין, דיור בסבסוד ממשלתי, פריפריה, רגרסיית אחוזונים, הטיית סלקציה.

למאמר המלא כקובץ PDF