תקציר:
בסוף שנת 2000 נמנו כ-131 אלך משפחות של מקבלי גמלה להבטחת הכנסה, שהיוו כתשעה אחוזים מהמשפחות בגיל העבודה. תשלומי הגמלה שנתיים הסתכמו בכ-2.8 מיליארדי ש"ח. מאז נכנס לתוקף החוק להבטחת הכנסה בשנת 1982 עלה מספר מקבלי הגמלה עלייה תלולה; זו נובעת לא רק מגל העלייה ממדינות חבר העמים, אלא גם, כנראה, מהרחבה של ממש במיגוון ההטבות בעין הניתנות למקבלי המלגה, מהרעה יחסית של תנאי השכר המוצעים במשרות שאינן דורשות מיומנות מקצועית גבוהה, מדלדול תשומת העבודה המוקצית בשירות התעסוקה לטיפול בדורשי העבודה ומפיקוח רופף על מבחן התעסוקה שעורך השירות.
למבנה הנוכחי של הגמלה להבטחת הכנסה, ובכללו שיעורי קיזוז גבוהים של הגמלה כנגד הכנסות מעבודה, השפעה שלילית על השתתפות מקבלי הגמלה בשוק העבודה ועל היקף תשומת העבודה של המועסקים מקרבם.
לאחרונה החליטה הממשלה לערוך ניסוי שדה רחב היקף, שמסגרתו יוקמו כמה מרכזי תמיכה אינטגרטיביים למקבלי גמלה להבטחת הכנסה, ובהם יינתן להם סיוע מקיף במטרה לשלבם בשוק העבודה.
בעבודה זו אנו מציגים סימולציה לבחינת שיעורי המס האופטימליים המושתים על הגמלה להבטחת הכנסה, בהתחשב בפרמטרים שונים של מרכזי התמיכה, בהעדפות החברתיות ביחס לאי-השיוויון בחלוקת ההכנסות וברמת העלמת הכנסות אצל מקבלי הגמלה. תוצאות הסימולציה מורות כי הגמלה האופטימלית קטנה מהנוכחית, כי שיעורי הקיזוז האופטימליים נמוכים במידה רבה מהשיעורים העכשוויים, וכי יש מקום לשקול סבסוד של שכר מקבלי הגמלה.
המחקר בשלמות כקובץ PDF