תקציר:
עבודה זו מנתחת את מאפייניהן של חברות ישראליות שפורקו. נמצא כי אלה הן חברות חדשות יחסית, כי הן העסיקו מספר עובדים קטן מן הממוצע של חברות במגזר העסקי, הן פעלו בעיקר בשוק המקומי, עסקו בעיקר בייצור, ובפרט בענפי תעשייה מסורתיים ובענף הבנייה. ההשפעה של משתנים מקרו-כלכליים על שיעור החברות שהתפרקו בשל חדלות פירעון נבחנה לפי נתונים רבעוניים לתקופה 1990:I עד 2002:I. נמצא כי שיעור החברות המתפרקות עולה כשהאינפלציה בפועל, לאורך זמן, נמוכה מזו שהייתה צפויה, וכשהריבית הנומינלית או הריאלית עולה. שינויים בשער החליפין הריאלי אינם משפיעים על שיעור החברות המתפרקות. כן נמצא שככל שהתוצר נמוך מהפוטנציאל שלו, גדל מספר החברות המתפרקות.

המחקר בשלמותו, כקובץ PDF​