תקציר
בסוף 1976 הסתכם החוב החיצוני של ישראל בכעשרה מיליארד דולר , ושירותי החוב, הכוללים פירעון קרן וריבית, הסתכמו ביותר ממיליארד דולר. יחסית לגודל האוכלוסייה והתוצר, נוטלת ישראל את המקום הראשון בעולם במסדרים של חוב חיצוני לפי גודל.
מיקומה המיוחד של ישראל בקרב המדינות החייבות, מעורר שלוש שאלות בסיסיות, שעבודה זו תנסה להשיב עליהן:
א. מהם הגורמים הקובעים את ביקוש המשק לאשראי מחוץ לארץ?
ב. מהם מקורות האשראי, העומדים לרשות המשק בחוץ לארץ?
ג. מהו המחיר, שאותו נדרשת המדינה לשלם, בגין חוב זה.
עבודה זו, בעיקרה, נועדה לעסוק בהיבט התיאורי של התפתחות החוב החיצוני מאז שנות החמישים. עם זאת, מצאנו לנחוץ להרחיב את הדיון, ולעסוק גם בהיבט אנליטי יותר, בנושאי מדיניות ניהול החוב ומחיר החוב למשק.