עיקר הממצאים
המאמר עוסק בקביעת רכיביו של מחיר ההון ובקביעת מחיר ההון הממוצע
המשוקלל לפירמות תעשייתיות, הרשומות בבורסה לניירות ערך בתל אביב מאז
1964 . מחיר ההון העצמי נאמד בשתי שיטות: שיטת מודל היוון הדיבידנדים
(מודל גורדון), תוך שימוש בשיעורי הצמיחה של הרווח למניה, שחושבו מהדוחות
הכספיים של הפירמות' ושיטת מודל השוק, תוך שימוש בשיעורי תשואה כוללים
של המניות הנסחרות בבורסה.
מחירו של ההון הזר לשנים 1973 עד 1977 נקבע בממוצע עלפי
הוצאות מימון
מדווחות ועלפי
סך ההלוואות לזמן קצר ולזמן ארוך (כפי שהוא מופיע בדוחות
הכספיים), בהתחשב בנטל המס. נמצא, כי מחיר ההון העצמי הריאלי (מנוכה
אינפלציה) היה חיובי במרבית החברות והגיע ל9
עד 10 אחוזים בממוצע לתקופה
(תלוי בשיטת החישוב). לעומת זאת היה מחיר ההון הזר שלילי בממוצע, ונע בין
15 ל24
אחוזים,
בעיקר בשל גורם הסבסוד הממשלתי להון.
למאמר המלא:surv53_2.pdf