תקציר
מחקר זה מוצא כי קיים קשר ארוך טווח בין התפתחות המשכורות במגזר הציבורי להתפתחותן במגזר הפרטי. משנת 1999, לאחר שנסגר פער השכר בין שני המגזרים, התחזקו מאוד גם הקשרים קצרי הטווח, המשכורות בשני המגזרים נעו יחד, והשכר באחד מהם השפיע על השכר באחר. זאת בניגוד לשנות התשעים, תקופה שבה השכר במגזר הציבורי הוביל את התפתחות השכר במגזר הפרטי. קצב זחילת השכר במגזר הציבורי יציב על פני השנים ואינו מושפע ממחזורי העסקים. מנגד, הסכמי השכר המשמעותיים במגזר הציבורי מתחקים ברובם אחרי מגמת השכר במגזר הפרטי, הם פרו-מחזוריים, ולמעט שני ההסכמים שנחתמו באמצע שנות התשעים, הם מרחיבים כשהגירעון הפיסקלי נמוך ומהדקים כשהוא גבוה. הסכמי השכר עצמם אחראים לכשליש מסך הגידול הריאלי בשכרם של העובדים במגזר הציבורי, ויש מתאם מושלם כמעט ביניהם לבין השינוי הכולל בשכר העובדים במגזר הציבורי. למעשה, הסכמי השכר שנחתמו במגזר הציבורי מאז 1999 הם אלו שאחראים למתאם הגבוה בין השכר במגזר הציבורי לשכר במגזר הפרטי. השכר הממוצע במגזר הציבורי, לאחר התאמה לתכונות העובדים, עלה מאז שנות התשעים פחות מהשכר הממוצע במגזר הפרטי, והשכר של העובדים המתמידים בשני המגזרים עלה באופן דומה.