להערכת כדאיותה של ההשקעה בניירות ערך שתי גישות עיקריות: הראשונה גורסת, כי ניתן לפתח כללים להשקעה רווחית באמצעות ניתוח תמידע המצוי בשוק על נייר בגישה זו תומכים בדרך כלל אנשי מעשה. לעומתם טוענים רבים מאנשי ; הערך האקדמיה, כי המידע הרלוונטי בא לידי ביטוי במחיר הנכס, ואם מחירו משקף את כל הידוע עליו, אין אפשרות להפיק רווח מעל הנורמלי (כלומר מעל למקובל על פי דרגת הסיכון של הנכס) באמצעות ניצול המידע שבשוק.
שוק הון שבו מידע רלוונטי מתבטא מיד במחירי הנכסים הנסחרים בו מוגדר כשוק יעיל. ככל שתהליך התאמתו של המחיר למידע חדש מהיר יותר, כך פחותים הסיכויים של משקיע לנצל את הפער שבין מחיר הנכס לפני ההתאמה למחירו אחריה לשם הפקת רווח שמעל הנורמלי.
מחקרים רבים במדינות שונות בדקו אם יש מחזוריות כלשהי במחירי ניירות ערך. בשנת 1953 , אחר מחזוריות ,Maurice Kendall בראשון שבהם תר הסטטיסטיקאי במחירי הנכסים, אך מאז ועד היום נמצאו רק מעט מאוד תופעות מחזוריות. אחת התופעות המחזוריות שאובחנה בבורסות שונות, ונחקרה רבות ברחבי העולם, עניינה בתשואות הממוצעות בימי השבוע השונים. מאליה עולה השאלה: האם התשואות של ניירות הערך נוצרות על בסיס ימי מסחר ואם כן נצפה שהפסקת המסחר בסוף השבוע לא תתבטא בהבדלים בין תשואות של ימי השבוע השונים או שמא הן נוצרות ואז אמורה צמיחת הערך בסוף השבוע לשקף ,(calendar basis) על בסיס ימי לוח תשואה ממוצעת של שלושה ימים.
שאלות אלו העסיקו חוקרים רבים ברחבי העולם, ממצאי מרבית המחקרים בארה"ב, באירופה ובמקומות אחרים דומים, לפחות מבחינת הכיוון: לפיהם תשואת יום ב', יום המסחר הראשון שאחרי סגירת השוק לרגל סוף השבוע, נמוכה במידה משמעותית מהתשואה של כל יום מסחר אחר. לממצא זה לא נמצא עד כה הסבר נאות, בהיותו נוגד את שתי האפשרויות שתוארו לעיל: אם התשואות נוצרות על בסיס ימי מסחר, היתה תשואת יום ב' אמורה להיות דומה לזו של כל יום מסחר אחר ואם התשואות תלויות בימי לוח, תשואת יום ב' צריכה להיות גבוהה פי שלושה מזו של כל יום אחר.