תקציר:
בעבודה זו אנו מנתחים את התשואות הממשלתיות הארוכות במדינות ה-OECD על־פני זמן ואומדים את מכלול הגורמים שמשפיעים על תשואות אלה ובכלל זה משתנים דמוגרפיים, כלכליים ופיננסים. המטרה העיקרית היא להבחין בין השפעת הגורמים השונים, שנחלקו לשלוש קבוצות: גורמים מבניים, שמכתיבים את הריבית הטבעית; גורמים מחזוריים; וכן גורמי סיכון פיסקליים, שנשענים על ההסתברות שהמדינות תוכלנה לשרת את חובן. על־בסיס מודל זה בחנו אם יש בדירוגי האשראי מידע נוסף שנלקח בחשבון על־ידי ציבור המשקיעים. הממצאים מראים שהריבית הטבעית ירדה באופן מובהק ושהיא מהווה גורם חוצה־מדינות, שהשפיע עקב השינויים הדמוגרפיים רבות על הריביות הארוכות. מצאנו גם שהאינפלציה הנמוכה והמדיניות המוניטרית המרחיבה והלא קונבנציונלית, מהווים את הגורמים המחזוריים העיקריים שמשפיעים בשנים האחרונות על הריביות הארוכות. השונות בהתפתחותם של גורמי סיכון פיסקליים בקרב המדינות מהווה את הסיבה העיקרית לשינויים היחסיים בין המדינות. באשר לדירוגי האשראי, מצאנו שמעבר לגורמים הכלכליים שנאמדו, אין לדירוגים עצמם השפעה על התשואות, אולם לשינויים בהם, שמסמנים עלייה בסיכון האשראי וכן בחציית סף הדירוג הספקולטיבי (לשני הכיוונים), יש השפעה מובהקת.
למאמר המלא כקובץ PDF