בעבודה זו נאמדות הציפיות האינפלציוניות בישראל לשנים 1984 עד 1986 בעזרת שוק איגרות החוב. האמידה מתבססת על זיהוי הרכיב הנומינאלי הלא-צמוד של איגרות חוב צמודות רכיב הנוצר עקב אי תשלום הפרשי הצמדה בגין עליית המחירים בתקופה הסמוכה לפדיון. הפסד צפוי זה משתקף במחירי השוק של איגרות החוב, וזיהויו מאפשר לאמוד את ציפיות הציבור לגבי האינפלציה. בניגוד לעבודות קודמות שנערכו בישראל על הציפיות האינפלציוניות של הציבור, מאפשרת שיטתנו לבחון לא רק את האינפלציה הצפויה לתקופה נתונה, אלא גם את המבנה העתי של האינפלציה הצפויה לטווחי זמן ארוכים יחסית דבר המרחיב את אפשרויות הניתוח. נמצא, כי בתקופת עסקת החבילה הראשונה (נובמבר 1984 ) ירדו הציפיות האינפלציוניות לעומת זאת ביולי 1985 , עם ההכרזה על ; ירידה גדולה, אך הדרגתית, שנמשכה קרוב לחודש התכנית הכלכלית, נרשמה ירידה מידית של הציפיות ומכאן שהתכנית זכתה לאמינות רבה מיד עם הפעלתה. חשוב לציין, שבעקבות התכניות הכלכליות לדיסאינפלציה ירדו לא רק הציפיות האינפלציוניות לטווח הפעלתן של התכניות, אלא גם הציפיות לטווח ארוך יותר. מכאן שהציבור רחש אמון לתכניות השונות, בראותו בהן סיכוי לטיפול בגורמי האינפלציה בטווח הארוך.
למאמר המלא על אמידת הציפיות האנפלציוניות בישראל וניתוח התפתחותן על רקע תכניות כלכליות לדיסאינפלציה