תקציר:
מאמר זה מנתח את האפשרות לפיצול של ניירות ערך הצמודים למדד לניירות משנה הצמודים לרכיבי משנה של אותו מדד, ובוחנת את התאמתה לשוק איגרות החוב בישראל. הפיצול המוצע מהווה צורה חדשה של קילוף (stripping) של ניירות ערך, וניתן ליישום לניירות ערך המוגדרים במונחי סוגים שונים של מדדים, בתוכם מדדי מחירים, מדדי מניות ומדדי מטבעות. צורת הקילוף הנדונה, המוגדרת כקילוף או פיצול לפי התוכן, אמורה לתרום לשיפור ההתאמה בין תכונות המכשירים הפיננסיים המונפקים על ידי המגייסים הראשוניים ובין תכונות המכשירים הרצויים למחזיקים הסופיים.
בחלק האמפירי של העבודה נבחנות המשמעויות הפוטנציאליות של פיצול איגרת חוב הצמודה למדד המחירים לצרכן לשתי איגרות משנה, שאלת מהן צמודה לסעיף הדיור במדד, והאחרת- למדד ללא דיור. הבחינה מתמקדת בבדיקת המיתאם ומקדם הרגרסיה בין השינויים במדדים הידועים בזמן אמת ובין השינויים במחירי הדיור, מצד אחד, ומחירי הסיטוניים והתוצר העסקי, מהצד האחר. ממצאי הבדיקות מלמדים כי מדד הדיור הידוע מאפשר הגנה טובה יותר מפני שינויים במחירי הדירות מאשר המדד הכללי הידוע, כי היצמדות למדד כזה הייתה עדיפה על היצמדות לדולר לטווח של שנה, לפחות עד 1998; וכי הצמדה למדד ללא דיור יעילה יותר מהצמדה למדד הכללי כאמצעי להיצמדות למחירים הסיטוניים או למחירי התוצר העסקי כאשר מתחוללות תנודות ניכרות במחירי הדיור, אך לא בתנאים אחרים.
לבסוף נידונות אפשרויות אחרות של קילוף נכסי מדד, ונבחנת בקצרה אפשרות של פיצול איגרת חוב מדדית בין קבוצה של סעיפים מיוחדים (דיור, פירות וירקות, מבוקרים והלבשה והנעלה) ובין ליבה, המוגדרת כמדד ללא אותם סעיפים מיוחדים.
המחקר בשלמותו כקובץ PDF