תקציר:
המחקר בוחן את מידת מעורבותן של הרשויות המקומיות במימון שעות העבודה של כוחות ההוראה בבתי־ספר, בחינוך היסודי הרשמי הרגיל; ואת השפעתה על היקף ההעדפה המתקנת במספר שעות הלימוד העומד לרשות תלמידים מרקע חברתי־כלכלי חלש, בהשוואה לתלמידים מרקע חזק. חלקן של הרשויות במימון שעות העבודה של כוחות ההוראה בבתי־הספר בין השנים 2001 ל-2009 היה כ-1.7 שעות שבועיות לכיתה, המהוות כ-3% מסך שעות ההוראה, וכ-30% מהשעות שמקורן אינו במשרד החינוך. נמצא כי בכלל המערכת, משרד החינוך מעמיד לטובת תלמידים מרקע חברתי־כלכלי חלש כ-26% יותר שעות מלתלמידים מרקע חזק, אך מימון הרשויות מצמצם את הפער בשעות לטובת התלמידים מרקע חלש לכ-21%.
בעזרת נתונים ייחודיים המחקר מרחיב את היריעה ומנתח את מדיניות ההעדפה המתקנת שרשויות נוקטות בתחומן במימון בתי־ספר בחינוך הממלכתי־עברי. הקצאת השעות שמשרד החינוך מעמיד לטובת התלמידים מרקע חלש גבוהה בכ-32% מהקצאת השעות לתלמידים מרקע חזק, ומימון הרשויות צמצם את הפער לכ-27%. הסיבה לכך היא שרשויות חזקות מבחינה כלכלית הקצו לבתי הספר היסודיים בחינוך הממלכתי־עברי משאבים רבים הרבה יותר מאלה שהוקצו ברשויות חלשות, ולמרות שהרשויות החזקות הנהיגו בתחומן מדיניות משמעותית של העדפה מתקנת לטובת בתי־ספר שתלמידיהם מרקע חלש – תוספת של 2–3 שעות שבועיות לכיתה ביחס לבתי־ספר שתלמידיהם מרקע חזק. עוד מצאנו שמידת ההעדפה המתקנת שהנהיגו הרשויות המקומיות בתחומן התעצמה ככל שתקבוליהן מכל תושב היו גבוהים יותר, וככל שהחוב שלהן ביחס למספר התושבים נמוך יותר.