תקציר:
בעבודה זו נמצא כי סקר הצרכנים של גלובס-סמית יכול לנבא חלק מהשינויים בצריכה הפרטית הכוללת והשוטפת בישראל בטווח של רביע. חלק מיכולת הניבוי של הסקר הוא ייחודי לו: גלום בו מידע שלא ניתן לדלות ממשתנים כלכליים אחרים. לגבי רכישת מוצרים בני קיימא יש לסקר כוח ניבוי משמעותי, אך נראה שלשימוש בו אין ערך מוסף מעבר לנתונים משוק ההון. נמצא כי יכולת הניבוי של הסקר לגבי כל סוגי הצריכה הייתה משמעותית בשנים 2002-1996, והיא נחלשה מאוד בשנים 2004-2003.
כושר ההסבר הגבוה של הסקר בתקופת המדגם בולט על רקע יכולתן המוגבלת של משוואות הצריכה הרגילות להסביר שינויים בצריכה בישראל בשנים האחרונות. התוצאות עולות בקנה אחד עם המסקנות של מחקרים לגבי סקרים דומים בארה"ב. עם זאת יש לסייג את ממצאי עבודתנו, משום שהתקופה הנחקרת – 9 שנים בלבד – קצרה יחסית למחקרים בארה"ב.
מבין שלוש השאלות של הסקר, זו המתייחסת לציפיות הפרטים לגבי מצבם האישי בעתיד מספקת את מירב המידע. השילוב של שאלה זו עם השאלה לגבי המצב הנוכחי במשק מיטיב למצות את כושר הניבוי הגלום בסקר.
כפי שמצוין בספרות, תוצאות כגון אלו סותרות במידה מסוימת את השערת ההכנסה הפרמננטית של Hall, ואף אינן מתיישבות עם תיאוריות אחרות על הצריכה הפרטית.

המחקר בשלמותו, כקובץ PDF​