תקציר

מטרתה של סקירה זו היא לתאר בקצרה את התפלגות הרכוש של משקי הבית בישראל. לצורך זה הוגדר הרכוש כסך כל הנכסים הסחירים פחות התחייבויות. במסגרת הנכסים נכללו ערך הדירה בבעלות ובשכירות (שכירות בדמי מפתח ושכירות אחרת המוגנת על פי החוק להגנת הדייר)' מלאי ניירות ערך, יתרת פיקדונות בתכניות חיסכון ובבנקים ויתרת חובות שחייבים למשפחה. במסגרת ההתחייבויות נכללו התחייבויות הנובעות מרכישת דיור (הלוואות כנגד משכנתא והלוואות אחרות) יתרת התחייבויות לאנשים פרטיים ובנקים ויתרת התחייבויות הנובעות מרכישת ציוד בית וביצוע עבודות שונות הקשורות בהשקעות בדיור. הרכוש, על פי הגדרה זו, מבטא (יחד עם ההכנסה) את מירב הצריכה שיש בידי המשפחה לצרוך מבלי להזקק להלוואות . ערך העסק של עצמאיים,קרקעות וציוד בית, לרבות תכשיטים, היו צריכים להיכלל, על פי הגדרה זו, בסך הנכסים, אך מחמת חוסר נתונים לא נכללו.

למאמר המלא בנושא התפלגות הרכוש בישראל וערכו, 1963/64