תקציר
מטרת עבודה זו היא לבדוק באופן אמפירי בתוך הפירמה הבודדת את הקשרים הקיימים בין האשראי הבנקאי הניתן לפירמות לבין האשראי האחר אשראי מסחרי. לבדיקה זו נודעת חשיבות, שכן האשראי הבנקאי נמצא בפיקוח הבנק המרכזי, מה שאין כך לגבי האשראי האחר. מעניין איפוא לבחון אם משפיע האשראי המסחרי בכיוון שונה מזה שמוכתב ע"י המדיניות המוניטרית, ובצורה זו מצמצם את יעילותה, או שהשפעתו משלימה למדיניות זו. מצד אחד, ניתן לטעון, שהביקוש לאשראי הוא הגורם הדומיננטי בקביעת היקף האשראי. על פי דעה זו, צמצום מוניטרי מביא לידי כך, שהבנקים יצמצמו את האשראי לפירמות שבהן קיים סיכון מבחינת יכולת הפירעון.
פירמות אלה יפעילו לחץ על הפירמות ה"בטוחות" להעביר אליהן חלק מהאשראי הבנקאי שהן (ה"בטוחות") ממשכות לקבל. וציא איפוא, שהאשראי המסחרי יפעל בכיוון שונה מזה שנקבע על פי המדיניות המוניטרית. מצד שני, ניתן לראות בהיצע האשראי גורם דומיננטי בקביעת היקף האשראי. על פי דעה זו, צמצום בכמות האשראי המוצעת יביא לירידה באשראי של כל הפירמות, שכן היכולת של הפירמה "הבטוחה" לתת אשראי תלויה בקיום נזילות מסויימת אצלה, נזילות הקשורה בשינויים במדיניות המוניטרית . (בשתי הדעות הללו הכוונה לגורם הדומיננטי. ברור, ששינויים בגורמים אחרים כמו שער הריבית משפיעים הן על הכמות המבוקשת של אשראי והן על הכמות המוצעת).
למאמר המלא על הקשר שבין האשראי המסחרי לאשראי הבנקאי בחברות התעשייה כקובץ PDF