תקציר
בראשית שנות החמישים החלו תושבי ישראל, נפגעי המשטר הנאצי, מקבלים פיצויים אישיים מאת ממשלת גרמניה. עם הרחבת תחולתם של חוקי הפיצויים מגרמניה על שכבות רחבות יותר, הגיעו הפיצויים האישיים ששולמו לתושבי ישראל למימדים ניכרים. פיצויים אלה, בניגוד לשילומים מגרמניה שהועברו לממשלת ישראל, מועברים ישירות לפרטים, היכולים לעשות בכספים אלה כבכל הכנסה אחרת שלהם. לגבי המשפחות המקבלות פיצויים, מהווים אלה סעיף נכבד מכלל הכנסותיהן. מסקר החיסכון 1963/64 מסתבר שבממוצע, היו הפיצויים החד פעמיים שווים להכנסה השנתית הרגילה של המשפחה. מכאן שיש לצפות להשפעות כבדות משקל של תקבולי פיצויים על התנהגותן הכלכלית של המשפחות. מן הראוי גם לציין שלפיצויים האישיים מגרמניה נודע משקל רב בכלל יבוא ההון של המשק הישראלי. הפיצויים האישיים משפיעים על הפעילות המשקית בשתי צורות: ראשית, בהיות הפיצויים תוספת לרכושן של המשפחות המקבלות אותן, גורמים הם לגידול בביקוש משפחות אלה למוצרים ושירותים צריכה והשקעה בדיור (כולל השפעות כפלניות הנובעות מכך). שנית, אם ממירות המשפחות את כספי הפיצויים במלואם או בחלקם בל"י, נודעת לדבר זה השפעה מוניטרית, שכן זהו בבחינת עירוי חיצוני חיובי, המזרים תוספת אמצעי תשלום. להשלכה מוניטרית זו עשויה היות השפעה על הפעילות המשקית שהיא מעבר לגידול הראשוני בביקוש המשפחות שמקורו בגידול רכושן.
למאמר המלא על המרות מכספי הפיצויים האישיים מגרמניה כקובץ PDF