​המטרה העיקרית של מאמר זה היא לנתח ולכמת את ההשלכות שיש ליכולתה של ישראל לגייס הון בחו"ל על העלייה לארץ ועל תהליך הצמיחה של המשק לנוכח פתיחת "חלון" הגירה ממדינות חבר העמים. ניתוח זה, שנעשה בראשית שנת 1993, מביא בחשבון את השפעת האפשרויות של מציאת עבודה בארץ ואת זרם ההכנסה הצפוי בה על ההחלטה לעלות. אנו מנתחים שתי תופעות: האחת השפעת החלטתה של ממשלת ארה"ב להעניק לממשלת ישראל רבויות בסך 10 מיליארדי דולרים על ההתפתחויות המקרוכלכליות השנייה השפעת הרעה בתנאים הכלכליים בארצות ; בארץ ובכללן על היקף העלייה חבר העמים על היקף העלייה ודרכה גם על ההתפתחויות בישראל. המסגרת המושגית היא מודל ניאוקלאסי של צמיחה במשק קטן ופתוח, עם עלייה אנדוגנית במשך תקופה מוגבלת וניידות הון בלתי משוכללת, המיוצגת על ידי עקומת היצע עולה של הלוואות מחו"ל. ההנחה הבסיסית היא, שעקומת ההיצע של מקורות
חוץ נתונה לשינויים אקסוגניים כדוגמת הענקת הערבויות. הניתוח נערך על ידי סימולציה של המודל, לאחר כיולו בהתאם לנתוני המשק הישראלי
הממצאים העיקריים מדגישים את חשיבותה של הענקת הערבויות האמריקאיות להתפתחויות הכלכליות בישראל, אף כי לא כל סכום הערבויות נמצא אפקטיבי. עלפי חישובינו די היה בכ-60 אחוזים מהיקף הערבויות לשם השגת מלוא ההשפעה החיובית האפשרית על צמיחת המשק ועל היקף העלייה בתנאים הנוכחיים. עם זאת, הרעה בתנאים הכלכליים בארצות חבר העמים אמורה להגדיל מאוד את מספר העולים המעוניינים לבוא לישראל, ובמצב כזה יש חשיבות למלוא היקפן של הערבויות.


למאמר המלא