תקציר:

עבודה זו מנסחת ואומדת מודל לסקטור התצרוכת של המשק הישראלי בשנים 1959 עד 1979 . המודל מתאר כיצד נקבע סך התצרוכת וכיצד נקבעים רכיביה. כיוון שהחלטות הצרכנים על סך התצרוכת והחלטותיהם על רכיביה שלובות אלה
באלה, נעשתה במודל אינטגרציה בין תיאוריות על סך התצרוכת לתיאוריות על הקצאתה לרכיבים עיקריים.

במעבר מהמודל התיאורטי לאפיון האקונומטרי מתעוררים כמה קשיים, הקשורים בסימולטניות שביו היקבעות סד התצרוכת להיקבעות רכיביה וכן באפיון הדינמי של כל אחת מהמשוואות. אנו נוקטים שיטה אקונומטרית, הבאה להתגבר על קשיים אלה: האמידה הסימולטנית של המודל מביאה לשיפור האומדנים של כל המשוואות. השיטה שנקטנו לחיפוש האפיון הדינמי של
המשוואות מראה, שניתן לתאר את הקשרים הדינמיים במספר קטן יחסית של פיגורים, תוך התחשבות באופיו המיוחד של כל אחד מרכיבי הצריכה.

למאמר המלא על אמידת מודל שנתי של סקטור התצרוכת