תקציר:
מאז 2003 מצויה ישראל בתהליך של הפחתה מתמשכת בשיעורי מס ההכנסה על שכר, שצפוי להימשך עד 2010. כתוצאה מתהליך זה נמוכים כיום שיעורי המס הממוצעים בישראל ברמות ההכנסה בהן מצוי הרוב המכריע של העובדים מאלו שבמרבית המדינות המפותחות. גם ברמות ההכנסה הגבוהות, בהן נטל המס היחסי בישראל גבוה יותר, שיעורי המס אינם חריגים בהשוואה למדינות המפותחות ואף נמוכים מאלה של 15 החברות הותיקות באיחוד האירופי, בפרט כאשר מדובר ברווקים. ממצאים אלה משקפים שני מאפיינים בולטים של מערכת המס בישראל: 1) מערכת המס בישראל פרוגרסיבית יותר מאלו של המדינות המפותחות; ברמות ההכנסה הנמוכות שיעורי המס השוליים בישראל נמוכים במיוחד ואילו ברמות ההכנסה הגבוהות - השליש העליון של התפלגות ההכנסות - הם דומים לממוצע במדינות האיחוד האירופי וגבוהים מאשר במדינות המפותחות האחרות, 2) בישראל קיים רק קשר רופף בין מצבו המשפחתי של הנישום לבין שיעורי המס שהוא חייב בהם בעוד שמערכת המס במרבית המדינות המפותחות מתחשבת במצב המשפחתי. ישראל גם חריגה בכך שהיא מעניקה הטבות מס (נקודות זיכוי אישיות ובגין הילדים) על פי מינו של הנישום, אם כי הטבות המס הניתנות לנשים בישראל בגין ילדיהן אינן מנוצלות במלואן במרבית המקרים, ולעתים קרובות אף לא בחלקן.
מאמר המלא בנושא: שיעורי המס על הכנסות מעבודה בישראל בפרספקטיבה בינלאומית: 2007-2006 קובץ PDF