תקציר:
המודל המוניטרי הוכן במחלקה המוניטרית ומיועד לסייע לבנק בגיבוש הערכתו לגבי המדיניות המוניטרית הרצויה. המודל הוכן על ידי צוות בראשות דוד אלקיים וכולל גם את הכלכלנים: איל ארגוב, אלון בנימיני ועירית רוזנשטרום.
התיאוריה העומדת ברקע המודל תואמת בעיקרון את הזרם המרכזי של התיאוריה המוניטרית המקובלת כיום באקדמיה ובבנקים המרכזיים בעולם המערבי (התיאוריה הניאו-קיינסיאנית). בניסוח המודל הכותבים נשענים על מספר מודלים שפותחו ונוסחו למשקים אחרים. הדגש כאן הוא בתשומת לב מיוחדת למאפיינים של המשק הישראלי, ולטיב הנתונים הקיימים בישראל.
המודל המוצג הוא קטן, אך מכיל את הערוצים העיקריים שדרכם ריבית הבנק המרכזי משפיעה על האינפלציה. המודל מכיל ארבע משוואות, המתארות את היקבעות האינפלציה, פער התוצר, שער החליפין הנומינלי והריבית.
יתרון חשוב של מודל קטן הוא יכולתו לתאר בבהירות ובפשטות, את קשרי הגומלין בין המשתנים העיקריים הקשורים למנגנון התמסורת, תוך שמירה על עקביות תיאורטית.
המודל המוצע מיועד לשמש כלי אופרטיבי שיסייע לבנק המרכזי בהערכת תוואי הריבית הדרוש להשגת יעד האינפלציה, זאת, כמובן, בנוסף למגוון רחב של כלים ואינדיקטורים, בכלל זה מודלים אחרים, המשמשים את בנק ישראל. המודל המוצג כאן, עשוי לשמש גם גורמים אחרים המעוניינים לעקוב אחר ההתפתחויות המוניטריות ו/או לחזות את ההתפתחות העתידית במשתנים הרלוונטיים.
שימוש נוסף וחשוב של המודל הוא מיקוד הדיון סביב המדיניות המוניטרית והגברת התקשורת שבין הגורמים השונים הקשורים למדיניות המוניטרית ולתוצאותיה (הן בתוך הבנק המרכזי והן מחוץ לו).
כדי לחזק את יכולת החיזוי של המודל, השתדלו הכותבים, בניסוח המודל, לאזן ולשלב בין הצורך לשמור על ההיגיון הכלכלי הצרוף ובין הצורך להגיע לתיאור אמפירי מוצלח של הקשר שבין המשתנים הרלוונטיים. התאמה טובה של המודל לנתונים היא תנאי חשוב לשימוש אופרטיבי בו - ביצוע תחזיות לטווחים הקצר והבינוני (עד שלוש שנים), בחינת חלופות מדיניות והערכת סיכונים. הפרמטרים של המודל נאמדו באמצעות נתונים רבעוניים של המשק הישראלי לשנים 1992 עד 2005.
עם זאת, הכותבים מדגישים שמודל זה, כמו כל מודל אחר, הוא תיאור פשטני של מציאות מורכבת, ולפיכך אין הוא יכול לשמש אלא אחד מהכלים המסייעים בהערכת המצב העכשווי והעתידי של הכלכלה. תמיד יהיו גורמים מיוחדים המשפיעים על הכלכלה, ושאינם באים לידי ביטוי במודל. בהקשר זה מציינים הכותבים כי אחד האתגרים החשובים בשימוש במודל הוא שילוב אינפורמציה חיצונית בסימולציות של המודל.
למחקר המלא בנושא: מודל מקרו-כלכלי לסיוע בתכנון המדיניות המוניטרית בישראל כקובץ PDF