תקציר:
מחקר זה מנתח את האופן שבו מגבשות חברות את ציפיותיהן לאינפלציה, בתקופה ייחודית שבה התרחשו שינוי משטר במדיניות המוניטרית ומעבר לסביבת אינפלציה נמוכה. בספרות האמפירית בנושא ציפיות נטען כי חברות מתאפיינות בחוסר תשומת לב (inattention) לשיעור האינפלציה ולמדיניות המוניטרית, כאשר אחד ההסברים המרכזיים לכך הוא הצלחת המדיניות המוניטרית בייצוב האינפלציה. מכאן שניתוח המקרה הישראלי מהווה בוחן מיוחד, בשל קרבת תקופת המדגם לתקופת אינפלציה גבוהה ותנודתית. אנו מנתחים כאן לראשונה את סקר החברות של בנק ישראל ומתארים עובדות מרכזיות על אודות מאפייני הציפיות לאינפלציה. בליבת המחקר אנו בוחנים כיצד חברות ישראליות מֵשַנוֹת את ציפיותיהן לאינפלציה בעקבות קבלת מידע חדש על אינפלציה או מידע על המדיניות המוניטרית. ממצאי המחקר מראים שהפתעה חיובית באינפלציה מובילה לעדכון כלפי מעלה בציפיות לשנה ולרבעון אחד קדימה (ולהיפך), ואילו הפתעה חיובית בריבית המוניטרית מובילה לעדכון כלפי מטה בציפיות (וההיפך). עוד אנו מוצאים שתגובת החברות למידע אינה תלויה בגודל החברה או בענף הפעילות שלה. נבחנה אף ההשׁפעה הדינמית של "ההפתעות" על פעילותן של החברות. הפתעה חיובית בריבית המוניטרית מתואמת עם עלייה בפעילות, אם כי בהמשך ההשפעה מתהפכת. הממצאים תואמים את ההערכה הרווחת על פיה השפעת המדיניות המוניטרית מתרחשת בחלקה בפיגור.