תקציר:
בשנתיים האחרונות הופחתו שיעורי המס על שכר בישראל במידה ניכרת. בעקבות הפחתות אלה דומים כיום שיעורי המס בישראל לאלו המקובלים במרבית המדינות המפותחות, וברמות ההכנסה בהן מצוי הרוב המכריע של העובדים הם אף נמוכים יותר. בהשוואה למדינות המפותחות, שיעורי המס בישראל נמוכים במיוחד ברמות ההכנסה הנמוכות אך, בניגוד לשנים 2003-1999, הם אינם גבוהים מהמקובל בעולם גם ברמות ההכנסה הגבוהות, שבהן מצויים כ-15 אחוזים מהנישומים בישראל. מאפיין בולט של מסוי ההכנסות מעבודה בישראל, העולה מההשוואה, הוא הקשר הרופף בין מצבו המשפחתי של הנישום לבין שיעורי המס שהוא חייב בהם. בעוד שיעור המס הממוצע על הכנסתו של גבר רווק במדינות המפותחות גבוה באופן משמעותי מזה שמוטל על גבר נשוי עם שני ילדים, למשל, (הפער פוחת ככל שעולה רמת ההכנסה) הרי שבישראל, במיוחד אם תבוטל נקודת הזיכוי עבור בן-זוג שאינו עובד בהתאם למוצע בתקציב 2005, שיעורי המס החלים עליהם זהים. היות והטבות המס הניתנות לנשים בישראל בגין ילדיהן אינן מנוצלות במרבית המקרים, ומכיוון שגם קצבאות הילדים אצלנו אינן גבוהות בהשוואה למדינות המפותחות, עולה כי מערכת המס בישראל אינה פועלת להשוואת ההכנסה לנפש בין משקי בית בהרכבים שונים במידה בה הדבר מקובל במדינות המפותחות.