תקציר:

אות הפתיחה לתהליך זה ניתנה על ידי ההרעה במצב הביטחוני,  שנוצרה בשנת  1993 והובילה לסגרים תכופים על כניסת עובדים פלשתינאים לישראל.  הלחצים של מעסיקים בענפי הבניה והחקלאות שכנעו את הממשלה באותה עת לאפשר הבאת עובדים זרים כדי להחליף את העובדים הפלשתינאים. המשך התהליך מאז המחצית השניה של שנות ה-90 דומה יותר למצב בשוקי עבודה של מדינות מערביות רבות, שבהן קיימות קהילות גדולות של עובדים זרים,  שמקורם בארצות עם שכר עבודה נמוך, ביטחון סוציאלי מועט ואבטלה גבוהה. תופעה זו מהווה בעצם חלק מתהליך בסיסי של גלובליזציה בשוקי עבודה.  הגידול המהיר ברמת החיים בישראל הביא לזרם ניכר של עובדים זרים למשק, כאשר חלקם הגדול שוהה בארץ ללא היתר. המחקר בודק השלכות על שוק העבודה של הכניסה המסיבית של עובדים זרים למשק, תוך שימת דגש על ההשפעות על האוכלוסייה החלשה מבחינה כלכלית. התוצאות האמפיריות מתבססות על סקרי ההכנסות של השנים 1995 עד 2000,  וכן על נתונים ואומדנים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי מספר העובדים הזרים   ​פלשתינאים במשק והתפלגותם הענפית. בבסיס הנתונים שולב גם מודל לחישוב הגמלה להבטחת הכנסה פוטנציאלית עבור כל פרט, לפי החוק והנתונים האישיים.

ממצא מרכזי של העבודה הוא כי אי השוויון בהכנסות הכלכליות גדל עקב האינטראקציה בין כניסת עובדים לא-ישראלים לבין מדיניות הבטחת ההכנסה לגבי אנשים בגיל העבודה.  לפיכך מוטל חלק ניכר מהאחריות בהגדלת אי השוויון בשנים האחרונות על כתפי הממשלה. הדגש שהושם על פתיחת שוק העבודה דווקא ברובד הבלתי מקצועי של היצע העבודה מיקד את הנזק בתחום אי השוויון בעיקר בקרב אנשים שמתקשים להשתכר בכוחות עצמם. נמצא כי לא ניתן להסביר את ההרעה באי השוויון רק על ידי ירידת שכר של עובדים ישראלים שנאלצו להתחרות בשכר הנמוך של העובדים הזרים, אלא בעיקר על ידי דחיקת עובדים בלתי מקצועיים ומעוטי השכלה מכוח העבודה.

 בדיקות ענפיות מצביעות על קיום של השפעות תחלופה - בפרט עובדים בלתי מקצועיים - והשלמה על שכר העובדים.  השפעות אלה ניכרו כעבור שנה גם בענפים שלא נחשפו ישירות לכניסת עובדים לא-ישראלים. נמצא,  כי למשתני המדיניות יש כוח השפעה ניכר על התהליך של דחיקת עובדים אל מחוץ למעגל העבודה. כלי המדיניות המרכזיים הם היקף האישורים לכניסת עובדים זרים והמדיניות להבטחת הכנסה בגיל העבודה. עובדה זו מגדילה את אחריות הממשלות השונות לגבי התוצאות. השילוב של אכיפה לקויה של חוקי העבודה במיוחד בקרב המעסיקים של עובדים זרים, עם האינטרס הכלכלי של

הבאת עובדים זרים בעלות נמוכה מנעו עד כה התמודדות יעילה עם הבעיות הכלכליות והחברתיות שהתלוו לתהליך זה.