"חוסן" - מדד לבחינת איתנותם וחוסנם של בנקים בישראל
"חוסן" - מדד לבחינת איתנותם וחוסנם של בנקים בישראל
פישמן ירון06/02/2005
שיתוף:
"חוסן" - מדד לבחינת איתנותם וחוסנם של בנקים בישראל
ירון פישמן ודוד רוטנברג
הפיקוח על הבנקים יחידת המחקר - מאמרים לדיון
תקציר
במסגרת מחקר שנערך ביחידת המחקר בפיקוח על הבנקים, פותח לראשונה בישראל מדד אחיד לדירוג הבנקים המסחריים בישראל ולהערכת איתנותם וחוסנם הפיננסי- להלן מדד "חוסן". המדד מאפשר להעריך ולהשוות את ביצועי הבנקים גם בנקודת זמן וגם לאורך זמן בהסתמך על מכלול מרכיביו באמצעות ציון אחיד הנע בין 1 ל- 5, כאשר 1 מציין את הציון הטוב ביותר ("בנק איתן בכל המובנים") ו-5 את הציון הגרוע ביותר ("בנק המאופיין בחוסר יציבות או בחוסר איתנות באופן קיצוני"). המדד שפותח מושתת על שש קטגוריות ראשיות: הלימות ההון, איכות הנכסים-בעיקר סיכון אשראי, איכות הניהול, רווחים ורווחיות, החשיפה לסיכון נזילות והחשיפה לסיכוני שוק. בכך, דומה מדד "החוסן" במהותו למדדים שפותחו ונמצאים בשימוש במספר רב של רשויות פיקוח במדינות מערביות, כגון, ארה"ב, איטליה, צרפת, הולנד, אנגליה, גרמניה ועוד. בכל אחת מהקטגוריות הראשיות של מדד ה"חוסן" נבדקו קטגוריות משנה המורכבות מיחסים פיננסיים שונים. בסך הכל השתמשו החוקרים ב-25 יחסים פיננסיים כאלו.
מדד ה"חוסן" ישמש את הפיקוח על הבנקים כמכשיר מעקב אחר מצבם הכולל של בנקים לאורך זמן ובזיהוי בנקים המאופיינים בסימני חולשה. הדבר יסייע בקביעת סדרי עדיפויות בטיפול הפיקוחי במוסדות הבנקאיים.
במסגרת המחקר חושב מדד "חוסן" לכל אחד מ-22 הבנקים המסחריים שהיו קיימים במערכת הבנקאות בישראל בשנים 2000 עד 2003 ותוצאות המחקר מוצגים לציבור לפי שלוש קבוצות התייחסות: קבוצת חמשת הבנקים הגדולים העומדים בראש חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות (קבוצה I). ביצועי בנקים אלו מנותחים על בסיס מאוחד; קבוצת חברות הבנות הבנקאיות (בנקים מסחריים) השייכות לחמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות לעיל (קבוצה II); וקבוצת הבנקים המסחריים העצמאיים (קבוצה III).
ניתוח התוצאות בחתך רוחב ועל פני זמן מעלה מספר ממצאים מרכזיים:
בהשוואה בין שלוש קבוצות ההתייחסות עולה כי בכל אחת מהשנים ציוני חברות הבנות הבנקאיות (קבוצה II) הנם הטובים ביותר בעוד שציוני קבוצת הבנקים המסחריים העצמאיים (קבוצה III) הנם הגרועים ביותר.
השוואת הציונים של כל קבוצות ההתייחסות לאורך זמן מראה כי בשנים 2001 ו-2002, שאופיינו בשפל כלכלי עמוק במשק התקבלו ציונים גרועים יותר מאשר בשנים 2000 ו-2003 בהם שיעורי הצמיחה של התמ"ג היו חיוביים.
השיפור בציוני המדד בשנת 2003 התמקד בקטגוריית הלימות ההון ובקטגוריית הרווחים והרווחיות. לעומתם בקטגוריית איכות הנכסים (בעיקר סיכון האשראי) המשיכו להירשם ציונים גרועים כמעט בכל קבוצות ההתייחסות. תוצאה זו מעידה על כי סיכון האשראי במערכת הבנקאות הישראלית עדיין נותר גבוה גם בשנת 2003.
