תקציר:
התמסורת משער החליפין למחירים היא מרכיב מרכזי במנגנוני התמסורת מכלי המדיניות המוניטרית ליעדיה, ועל כן יש לה חשיבות בגיבוש המדיניות המוניטרית. מחקרים קודמים מנסים לנתח ולהבין את התמסורת על ידי אמידת משוואות אינפלציה, או לחילופין מחלקים את המדד לרכיב הסחיר והבלתי סחיר בדרך שאינה מבוססת על נתונים כמותיים. מחקר זה מציע חישוב
מדויק של רכיבי מדד המחירים לצרכן המושפעים משער החליפין, כלומר חישוב של החלק הסחיר במדד המביא בחשבון את העובדה שכל מוצר בסל הצריכה הסופי מורכב מרכיב סחיר ורכיב שאינו סחיר. בהנחה שבטווח הארוך התמסורת של הרכיב הסחיר במדד – ברמת הדיוק שמחושבת כאן – מלאה, ניתן להניח ששיעור הרכיב הסחיר במדד מהווה אומדן לתמסורת הכוללת.
המחקר מציג את האינטואיציה הניצבת מאחורי הגישה ואת האופן שבו הרכיבים השונים חושבו באמצעות נתונים כמותיים ברמת פירוט של 159 ענפי משק, מתוך לוחות תשומה-תפוקה, שסווגו לסעיפי מדד המחירים לצרכן לפי ענפי משק. בדרך שלא ננקטה קודם לכן, המחקר מחשב ברמת דיוק גבוהה את שיעור המוצרים המיובאים מתוך מדד המחירים לצרכן (27.5%) – המורכבים מתשומות ייצור מיובאות ( 10.9% ) ומוצרים סופיים מיובאים ( 16.6% ) ואת שיעור המוצרים בני היצוא ותחליפי היבוא לפי ענפי משק. המחקר מאפשר לאמוד לא רק את התמסורת הכוללת בטווח הארוך, העומדת על פי תוצאות מחקר זה על 36% , אלא גם את ערוציה – הרכיבים שיוצרים אותה – וזאת לפי ענפי המשק ולפי ערוצי השפעה.