תקציר
בנייר זה אני בוחן מהו היחס שבין ממשל תאגידי ברמת פירמה והגנה על משקיעים ברמת מדינה: האם מערכות אלו תחליפיות זו לזו או משלימות זו את זו. בניגוד למחקרים קודמים שבחנו שאלה זו על בסיס השוואה בין מדינות, אני בוחן את השאלה תוך שימוש בנתוני פאנל של חברות הפועלות בתוך אותה מדינה ומראה כי האפקט של איכות הממשל התאגידי של הפירמה על ביצועיה בישראל פחת לאחר כניסתם לתוקף של רפורמות בשנת 2011 ששיפרו משמעותית את ההגנה על משקיעים ברמת המדינה. תוך שימוש בשיטת הפרש-הפרשים, אני מוצא כי לאחר הרפורמות היקף העסקאות עם בעלי שליטה במונחי ₪ ובמונחים מספריים ירד בקרב החברות להן היה הממשל התאגידי הגרוע ביותר לפני הרפורמות ושווי השוק היחסי שלהן עלה כך שהפער בינן לבין החברות שהיו עם הממשל התאגידי הטוב ביותר לפני הרפורמות, הפך לבלתי מובהק סטטיסטית. יתירה מזאת, בעזרת רגרסיה דו-שלבית אני מראה כי הירידה בהיקף העסקאות עם בעלי שליטה בקרב החברות עם הממשל התאגידי הגרוע, הייתה ערוץ אפשרי דרכו שווי השוק שלהן עלה לאחר הרפורמות. ממצאים אלו עקביים עם קיומם של יחסי תחלופה בין שתי המערכות: הרפורמות קבעו רף אחיד וגבוה של הגנה על משקיעים ברמת המדינה ובכך החליפו את המנגנונים של ממשל תאגידי בקרב הפירמות שהיו עם ממשל תאגידי גרוע, אילצו את בעלי השליטה בחברות אלו להפחית את העושק של בעלי מניות המיעוט והובילו לעלייה בערכן.