תקציר:
בעבודה זו מוצג מודל חודשי לשוק הכספים במגזר השיקלי הלא צמוד. במסגרתה נאמדו משואות למצרפים הכספים במגזר זה שהם המזומן. פקדונות העו"ש והפקדונות לזמן קצר (פח"ק + פז"ק). כמו כן נאמדו משוואות לריביות השיקליות ללווים ולמלווים. המשואות נאמדו לתקופה שבין מאי 1988 לאוגוסט 1991.
מאמידת מערכת המשואות מתקבל אומדן כמותי להשפעה של הגורמים השונים על שווי-המשקל בשוק זה. הפעילות הכלכלית משפיעה חיובית על כמות המצרפים הכספיים. הריבית הריאלית על הפקדונות לזמן קצר משפיעה, כמצופה, להקטנת יתרות המזומן והעו"ש ולהגדלת יתרת הפקדונות לזמן קצר. לרמת האינפלציה השפעה שלילית על גודלן של יתרות המזומן והעו"ש והציפיות לפיחות מקטינות את כמות הפקדונות השקליים לזמן קצר. הריביות של שווי-משקל עולות יחד עם התייקרות המקורות של הבנקים (הריבית השולית על ההלואה המוניטרית); הריבית למלוים יורדת עם גידול הצע הפקדונות מהציבור והריבית ללווים עולה עם גידול הביקוש לאשראי.
בנוסף למשוואות שהוזכרו לעיל נאמדה גם משוואה לביקוש למטבע-חוץ. הביקוש למטבע-חוץ מושפע חיובית מצרכי החשבון הבסיסי ומהציפיות לפיחות. על סמך האומדנים שהתקבלו בוצעה סימולציה למערכת המשואות לצורך קבלת תחזית להתנהגות המשתנים האנדוגניים. ונבדקה השפעתה של עליית מחיר המקורות לבנקים והשפעתה של התרחבות בפעילות על משתנים אלו. עליית הריבית על ההלואה המוניטרית תביא בטווח הארוך לצמצום המצרף MI (מזומן + עו"ש) אך לא יהיה שינוי ב-M2 הכולל גם את הפז"ק והפח"ק. גידול בפעילות יגרום להתרחבות M2 יחד עם עליית הריבית ללווים וירידה קלה של הריבית למלווים.
למחקר המלא בנושא: מודל חודשי לשוק הכסף בישראל כקובץ PDF