תקציר
במאמר זה בנינו מודל ניו-קיינסיאני התנהגותי, המבליט צורות שונות של קוצר ראות בהתנהגותם של משקי בית וחברות. בחינת המדיניות המוניטרית האופטימלית במסגרת מודל זה העלתה ארבע תוצאות עיקריות. ראשית, בהתחשב בקוצר הראות, המעוות את ציפיות האינפלציה, המדיניות האופטימלית כוללת הצבת יעד אינפלציה. שנית, מתברר שקביעת יעד של רמת המחירים היא המדיניות האופטימלית בהינתן קוצר הראות של משקי הבית והחברות ביחס לפער התוצר, להכנסות או לשיעור הריבית. בהינתן שבמשטר של יעד מחירים העבר אינו נחלת העבר בלבד, ציפיות אינפלציה רציונליות הן תנאי מינימלי למדיניות אופטימלית בעולם של רציונליות מוגבלת. שלישית, מתברר שיישום כללים של מדיניות מוניטרית אופטימלית אינו אפשרי, מה שמעמיד בספק את יכולתם של כללי טיילור פשוטים לסייע בניהול המדיניות המוניטרית. ורביעית, ייתכן שרציונליות מוגבלת דווקא מסייעת למדיניות להשיג יתרונות בתחום הרווחה.
למאמר המלא בנושא: מדיניות מוניטרית אופטימלית בתנאי רציונליות מוגבלת (באנגלית) כקובץ PDF