תקציר:
סך תשלומי ההעברה לציבור עלה ריאלית בהתמדה מאז ראשית שנות ה-60. קצב העלייה היה מהיר יותר מאשר זה של כל סעיף אגרגטיבי אחר בחשבונות הסקטור הציבורי - תופעה זו פגעה ביעילות תקציב המדינה בשמשו ככלי של מדיניות מקרו-כלכלית.
התופעה של עלייה מהירה של תשלומי ההעברה איננה ייחודית לישראל והיא איפיינה גם את מרבית המדינות. רמתם של אלה, במונחי תוצר דומה לרמה הממוצעת בארצות המפותחות ועולה כמעט בכפליים על הרמה המקובלת בארצות הבלתי מפותחות. כשמתקננים את כמות התוצר לנפש. שיעור האבטלה ושיעור הזקנים באוכלוסיות השונות לרמה של ישראל נמצא שבישראל שיעור תשלומי ההעברה למשקי בית בתוצר נמוך מאשר מרבית ארצות אירופה העשירות דומה לזה שבארצות אירופה האחרות אך גבוה יותר מאשר בארצות כמו ארה"ב, יפן שויץ קנדה ובריטניה.
מטרתה העיקרית של העבודה היא להתחקות אחר המנגנון שמאחורי הגידול הריאלי הניכר של תשלומי ההעברה. שהביאם בשנת 1989 לכ-18 אחוזי תוצר.
הבדיקות שנעשו בעבודה מצביעות על שני סוגי כוחות שפועלים על תשלומי העברה:
האחד, איטי, מונוטוני עם טווח פעולה ארוך. כוח זה מתאים ל"חוק ווגנר" לפיו המערכת המוסרית במשק הנשענת על גורמים חברתיים ופוליטיים נענית בהדרגה ללחצים
של קבוצות אינטרסים שונות באוכלוסייה. השני, מהיר, חד, עם טווח פעולה קצר. כוח זה מתאים לגישת פיקוק-ויסמן ולפיו בעקבות שיבושים חברתיים, כלכליים ופוליטיים
במשק גדלים תשלומי ההעברה, ולאחר שיושבו השיבושים, תשלומי ההעברה אינם חוזרים לרמתם הקודמת אלא נשארים גבוהים.
מתוצאות בדיקת הקשרים הסיבתיים בין סעיפי תקציב המדינה ושילוב שתי הגישות דלעיל ניתן להתוות את דפוס התפתחות סעיפי התקציב העיקריים: עליית הצריכה
הציבורית באה לספוג זעזוע שפקד את המשק וזו גורמת לעליית המיסים. במקביל לעלייה החדה של הצריכה הציבורית עולים גם תשלומי ההעברה. עם התפוגגות השפעת הזעזוע והתגברות אילוצי מימון התקציב, תשלומי ההעברה דוחקים בהדרגה את הצריכה הציבורית מבלי שהמיסים יפחתו.
למחקר המלא בנושא: התפתחות תשלומי העברה בישראל 1965 עד 1989 כקובץ PDF