תקציר
מאמר זה משווה את אפקטיביות שכר המינימום במדינות שונות בעזרת מודל של חיפוש בשיווי משקל. שכר מינימום מוגדר כאפקטיבי אם הוא גבוה משכר הסף - השכר הנמוך ביותר שתמורתו עובדים מוכנים לעבוד גם בהעדר שכר מינימום - או גבוה מערך התפוקה של העובדים בחלק מהפירמות במשק, כך שאכיפתו תביא לסגירתן; במקרה האחרון, שכר הסף החדש יכול להיקבע מעל לשכר המינימום. שכר מינימום אפקטיבי משנה אפוא את שיווי המשקל בשוק העבודה.
המאמר מראה שהשוואות אמפיריות של שכר המינימום, המבוססות של שיעורו יחסית לממוצע, לשכר החציוני או לתפוקה לעובד, וכן שיטות המבוססות על ניתוח התפלגות השכר בפועל, כגון אמידת שיעורם של העובדים המשתכרים שכר זה, אינן תקפות, ועלולות להוביל למסקנות מוטעות. זאת משום שרמה גבוהה של שכר המינימום יחסית לשכר הממוצע או החציוני אינה מעידה בהכרח ששכר המינימום אכן אפקטיבי; גם אם שיעור המועסקים בשכר המינימום נמוך, לא ניתן לקבוע כי הוא אינו אפקטיבי, משום שייתכן כי הביא לסגירתן של פירמות שהתפוקה לעובד הייתה נמוכה. מכאן ששיטה אמפירית טהורה, כלומר שיטה הנסמכת על ניתוח נתונים בלבד, אינה יכולה לקבוע חד-משמעית אם שכר המינימום הוא אפקטיבי; רק ניתוח באמצעות מודל כלכלי יכול לספק תשובה על שאלה זו.
שכר הסף של העובדים מחושב בעזרת כיול של מודל חיפוש, המביא בחשבון הטרוגניות של עובדים ופירמות, במספר מדינות אירופיות ובארצות-הברית. הכיול מבוסס על מאמר שאמד את הפרמטרים המבניים של מודל החיפוש למדינות אלו באותה שיטה, ובאמצעות בסיסי נתונים דומים, וכן על התאמת מאפייני התעסוקה של עובדים מיומנים ולא מיומנים במודל לאלו הנצפים בפועל.
מתברר שתוצאות השוואה המבוססת על עקרון האפקטיביות, בעזרת מודל, הן אכן תוצאות שונות מתוצאותיהן של השוואות אמפיריות. לדוגמה: בהולנד שכר המינימום גבוה יחסית לתפוקה של עובדים לא-מיומנים, אך כיוון ששכר הסף של העובדים גבוה עוד יותר - בין השאר, עקב תשלומי העברה גבוהים למובטלים - הוא אינו אפקטיבי. לעומת זאת בארצות הברית, שבה שכר המינימום יחסית לשכר הממוצע הוא הנמוך ביותר בין כל מדינות ההשוואה, נמצא כי שכר המינימום אפקטיבי מאוד, וזאת משום ששכר הסף של העובדים הלא-מיומנים בארצות הברית נמוך ממנו במידה ניכרת, כתוצאה ממדיניות של תשלומי העברה נמוכים למובטלים, אך גם מפני הקצב הגבוה של הצעות העבודה למועסקים בארצות הברית, אשר דומה ואף גבוה מקצב ההצעות למובטלים. שכר המינימום שם, על אף האפקטיביות שלו, נמוך בהרבה מהתפוקה של העובדים הלא-מיומנים, כך שניתן להעלות אותו במידה משמעותית ללא השפעה שלילית על התעסוקה. בצרפת נמצא ששכר המינימום משפיע ישירות על צד הייצור.
המסקנה העיקרית מדוגמאות אלו היא שאת מדיניות שכר המינימום לא ניתן להעריך כשלעצמה, אלא בהקשר רחב יותר, המביא בחשבון את מאפייני שוק העבודה ואת מדיניות תשלומי ההעברה למובטלים.
אמנם לא ניתן לערוך השוואה תקפה של ישראל למדינות אחרות, בשל מגבלת נתונים, אך ניתן ליישם את העקרונות המוצגים בעבודה גם להערכת המדיניות הרצויה של שכר המינימום בישראל.