תקציר
המחקר אומד כיצד מושפעים תקבולי המסים בישראל משינויים סטטוטוריים במסים, באמצעות בסיס נתונים הכולל את כל השינויים הללו בשנים 1991 – 2012. התחזיות לגביית המסים, אשר הוגשו בכל שנה לכנסת לצד ההצעות לשינויי המיסוי, ואשר משקפות את המידע שהיה בידי קובעי המדיניות בזמן ההחלטה על השינויים, מאפשרות לנו להתמודד עם בעיית האנדוגניות המקשה לזהות את השפעתם של שינויי המיסוי על הגבייה ועל הפעילות. זאת לאחר שבדקנו כי תחזיות אלו אינן מוטות בצורה מניפולטיבית. המחקר מוצא כי שינוי בשיעור המס משנה את הגבייה בפועל בכשבעים אחוזים מהסכום הנגזר מחישוב סטטי פשוט, המבוסס על הכפלת סך תקבולי המס לפני השינוי בשינוי בשיעור המס. האפקט המקזז נובע בטווח הארוך רק מההשפעה של שינוי המס על הפעילות במשק (התוצר, השכר ויבוא מוצרי הצריכה), השפעה אשר מגיעה לשיאה בשנה השנייה לכניסת השינוי לתוקף, ומצטמצמת אחר כך. ממצא זה חשוב לעיצוב המדיניות בתקופות של שינויים בשיעורי המס, שכן השפעת השינויים על הגביה מתייצבת רק בחלוף כשנתיים מהחלתם. תוצאות המחקר שוללות את הטענה כי המשק נמצא (בתקופת המדגם) 'בצד הלא נכון' של עקומת לאפר וכי הפחתת מסים סטטוטורית מביאה לגידול בגביית המסים.
המחקר מוצא כי לאחר תקופת מעבר של כשנתיים, שינוי במס החברות מניב שיעור גבייה של כתשעים אחוזים מהתחזית הסטטית להשפעת השינוי – גבוה יותר משיעור הגבייה עקב שינוי במס ההכנסה על יחידים (65 אחוזים) או שינוי במיסים העקיפים (כ-53 אחוזים). זאת בניגוד לטווח הקצר, אז יש לשינוי במס החברות את ההשפעה הנמוכה ביותר על הגבייה. המחקר מוצא עוד כי להפחתת מס ההכנסה על יחידים יש בחלוף הזמן השפעה שלילית על השכר הממוצע במשק (ברוטו), כך שהעובדים נהנים מ-65 אחוזים מההטבה והמעסיקים מהשאר.
למאמר המלא